אורי שטרוזמן

משפט, פוליטיקה, ראיונות, אקטואליה ועוד

ריכוז מאמרים

יוסי שטרוזמן

הקובץ מוקדש לרעייתי שרה שטרוזמן (לבית מזרחי), מנוחתה עדן, שכף ידה לא משה מכף ידי במשך כ-55 שנים.

רבות מהערותיה ועמדותיה קיבלו ביטוי והשפיעו על הכתיבה.

לבני ובנותי, לנכדי ונכדותי, לחברי וחברותי ברכות.

מונח בפניכם קובץ מאמרים, הרצאות, ראיונות שניתנו על ידי במהלך השנים הרבות שחלפו מאז כניסתי לתנועת הנוער ועד החודשים האחרונים.

אני יודע שלא תעיינו בקובץ המצורף, בוודאי לא בכולו, ולכן שאלתי את עצמי מדוע להטרידכם בהצגת הקובץ בפניכם והגעתי למסקנה שמעמדו של קובץ זה בביתכם הוא כמעמד מזכרת שאורח משאיר בבית מארחיו. במשך השנים הם בודאי יציצו בו ויזכרו בימים עברו ובני משפחתי ילמדו להכיר אותי כפי שלא הכירו בימי פעילותי.

הערותי והסבר על רבים מהמאמרים או מהאירועים נרשמו בטור “הערות”. ישנם מאמרים שהודפסו בעיתונים שונים תחת כותרות שונות, מאמרים אלו רוכזו יחדיו. בין הנושאים קיימת התייחסות לעקירת גוש קטיף, הרפורמה הנדרשת בסדרי המשפט הפלילי ובמערכת המשפט, עקרון השוויון, והיחסים בין יהודים לערבים, רפואה ומשפט, פריימריז, תקנת השוק במשפט העברי ועוד. סדר הנושאים הוא אקראי ויש אשר הדיון בנושא אחד מתייחס גם לנושאים נוספים שאינם באים לידי ביטוי בקטגוריה אליה שויך המאמר. אין הגבלה על פרסום החומר והפצתו, כזכור “כל אדם המביא דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם”.

אני מודה לבני בכורי יוסי ולכל מי שנטל חלק באיסוף וליקוט המאמרים שבקובץ.

בתקוה לבשורות טובות,
אורי שטרוזמן

ראש השנה תשפ”ה (10.2024)

כותרת המאמר / ההרצאה

פורסם ב:

תאריך:

הערות

דברי פרידה מבית המשפט

1

נאמרו במסיבת הפרישה מהשיפוט

23.3.95

ב- 15.3.95, בהגיעי לגיל 60, פרשתי ממערכת המשפט לגימלאות. דברי התודה נאמרו במסיבה שנערכה לכבודי ב- 23.3.95 בהשתתפות נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר, המשנה לנשיא אהרן ברק, שר המשפטים דוד ליבאי ועשרות שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב.

2


נאמרו במסיבת הפרישה מהשיפוט

23.3.95

דברי השופטת סירוטה במסיבת הפרידה לכבוד פרישתי ממערכת השיפוט שנערכה ב- 15.3.95.

יהללך זר ולא פיך

3

6.4.1983

אילנה אלון מתארת את פעילותי בבית המשפט.

4

העיר

27.11.1987

כתבתה של אורנה קדוש בעיתון העיר.

5

כותרת ראשית

13.1.88

נעמי לויצקי כותבת שהשופט שטרוזמן הוא חריג מרתק בנוף המשפטי.

6

19.4.1985

יוסי ורטר מתאר את פעילותי בבית משפט השלוּם.

7

הארץ

30.9.1994

כתב צבי הראל: השופט המחוזי אורי שטרוזמן הקדים את פרישתו לגימלאות באחת- עשרה שנה. שטרוזמן ייזכר כשופט עצמאי ומחדש, שנהג לפסוק יותר לפי תחושת הצדק האישית שלו מאשר על פי תקדימים.

8

ידיעות אחרונות

14.3.1995

כתבה מרים כהן: "אבל מרבית עורכי הדין מדברים עליו בסופרלטיבים שמזמן לא הודבקו לשופט: נאור, ליברל, ישר עד קיצוניות. "רגש הצדק" כתב שטרוזמן פעם "מתקומם נגד האפשרות שיקוב הדין את ההר".

9

במקום

20.12.1996

כתבה של ישראלה רוזנצוויג על השופט שטרוזמן.

10

בקהילה פלוס

י"ב ניסן תשמ"ח 17.4.08

צבי יעקבזון מזכיר סיעת ש"ס בכנסת ותושב באר יעקב ראיין אותי על נושאים שונים בתחומי המשפט והדת.

ֿ

מועמדות ליועץ המשפטי לממשלה

11

ידיעות אחרונות

27.9.1992

מועמדות ליועץ המשפטי לממשלה.

12

מעריב

4.12.1996

מועמדות ליועץ המשפטי לממשלה.

13

מעריב

5.12.1996

מועמדות ליועץ המשפטי לממשלה.

לקראת פרישה

14

ידיעות אחרונות

21.6.1994

לקראת פרישה.

15

מעריב

22.6.94

לקראת פרישה.

16

הארץ

27.6.1994

לקראת פרישה.

17

גלובס

4.9.1994

לקראת פרישה.

18

מאזניים - עלון עורכי הדין

גיליון 11

ראיון אישי על פעילותי המשפטית.

אחד על אחד ראיון אישי עם דמות מעולם המשפט עם השופט בדימוס, אורי שטרוזמן, לשעבר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב.

משפחה

19

ספר

2023

ספר המציג את תולדות חיי, משפחתי, ופעילויותי. 

הספר נערך ע"י בתי יפעת ברטל.

20

רשת א

07/2003

ראיון אישי ברשת א' עם רם תדמור בתוכנית מבוקר עד ערב. 

אקטואליה

21

ידיעות אחרונות

16.3.97

לפני הסקת מסקנות אישיות ראוי להקנות למוזהר בועדת חקירה זכות זהה לזכות נאשם לפני גזר הדין במשפטו.

22

ידיעות אחרונות

28.3.97

מבחן איברהים - כל דבר שיהודי ליברלי איננו רוצה שייעשה למוסלמי או לנוצרי היושב בתוכנו, הוא לא יעשה ליהודי החי עמו.

23

ידיעות אחרונות

9.4.97

ההתייחסות לאירועים כ"הפרעות סדר" איננה נכונה. אלו אינן הפרעות סדר אלא תהליך של לחימה וכך צריך להתייחס אליהן.

24

ידיעות אחרונות פורסמה גרסה מקוצרת

4.5.97

על פרשת בראון-חברון : היה יסוד לחשד במניעיו של ראש-הממשלה שנחזה כלהוט למנות את בר-און ליועץ המשפטי לממשלה למרות שאיננו נמנה על המפורסמים שבמשפטני המדינה ולכן נפתחה חקירה. כאשר החקירה מסתיימת בהודעה ש"אין הוכחות מספיקות" - משמעה של הודעה זו היא שלא נמצא דבר לחובת החשוד. התוצאה בבית המשפט במקרה כזה היא זיכוי מוחלט, לא זיכוי מחמת הספק. פרקליטות נבונה והגונה איננה מאשימה ללא הוכחות מספיקות.

25

ידיעות אחרונות

31.5.97

על הודעתם של 25 פרופסורים של האוניברסיטה העברית בירושלים שאין לפרש את נוכחותם בטקס ההענקה של תארי כבוד "כביטוי של כבוד לראש הממשלה".

26

הרצאה בכנס של תא עורכי הדין הדתיים, בבית הפרקליט בתל-אביב 12.12.1995

ההרצאה, שניתנה כחודש ומחצה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין, מתייחסת למתח שבין רוב חוקי מבחינה פורמלית אך חסר לגיטימיות מוסרית וחברתית ומסבירה שכאשר המחלוקת חודרת לתחומי המצפון והאמונה - כפיית הדעה השולטת - דעת הרוב על פי כללי הדמוקרטיה, איננה אפשרית. ליתר דיוק, ניתן לכלוא את גופם של החולקים אך לא את רוחם. לכן מדינה חכמה ורוב חכם לא יכפו את דעתם על המיעוט הגדול אלא הרוב ינסה לשכנעו בצדקתו כדי שמעשיו החוקיים על פי הספר לא יהיו עילה לפילוג ולמצוקה. לעתים מצוקה נואשת. בכתב העת כיפה מ- 2.4.03 מובאים בהרחבה קטעים מההרצאה במסגרת דיון על סרוב פקודה.

27

ידיעות אחרונות 17.7.97

הרצאה במכללת נתניה ב 8.1.2008

על מינוי זמני של שופטים לבית המשפט העליון. (הכתבה "שופטים במבחן" הודפסה בשם "בחינה מיותרת").

28

לא פורסם

10.8.97

ההקפדה על עקרונות השוויון בפני החוק היא צודקת וחשובה כאשר ניתן להפעילה באופן שוויוני. מעצר מנהלי של אויב מתחייב כי בנסיבות אלו החלת החוק הפלילי עליו איננה יעילה.

29

ידיעות אחרונות

27.8.97

כתבה שנכתבה במקומון "העיר" תיארה את געגועיה של ציירת ערביה שבנעוריה, בעת מלחמת העצמאות, עזבה עם משפחתה את ביתה ביפו בתקווה, שנכזבה, לשוב אליו כעבור שבועיים ואת הבטחתה לשוב לביתה. לבית זה נכנסה לגור גב' פינקלשטיין. הכתבה אמורה לטעת בקורא היהודי רגשי אשם על האסון שעוללנו למשפחות ערביות ולעורר בו אהדה לציירת, המאמר הוא תגובה לאותה כתבה: אין הצדקה לרגשי אשם שיקננו בלבנו. אנחנו לא גרמנו למצבם ואין עלינו אחריות לתיקונו. הכותרת שניתנה למאמר הייתה "את יושבת בביתך גב' פינקלשטיין". ביום פרסום המאמר טלפנה אלי הגב' פינקלשטיין והודתה לי על המאמר שהרגיע אותה.

30

ידיעות אחרונות

8.9.97

האינתיפאדה וחוסר האפשרות לדכאה ללא בג"צ וללא "בצלם" הניעו את מנהיגי המערך לאימוץ הסכם אוסלו בתקוות שווא שערפאת יילחם את מלחמת ישראל בטרור. לא היה ואין סיכוי לכך. הצפייה שערפאת יבצע "אלטלנה" בחמאס היא מגוחכת. אם ערפאת יפתח באש על אנשי החמאס, למחרת תימצא גופתו נקובה בכדורים. ממשלה המצפה שערפאת ירסן את הטרור שוגה באשליות וממשלה הדורשת זאת ממנו משלה את עמה.

31

לא פורסם

20.9.97

איתן הבר, במאמרו בידיעות אחרונות מ- 14.9.97: "אוי, איזה חורבן נהדר" לגלג על מאמרי "אלטלנה פלשתינית לא תהיה", שבו כתבתי: "יוצרי הסכם אוסלו מבני עמנו השלו עצמם שוויתורים יצרו שלום במזרח-התיכון... גם אם תיסוג ישראל לקו הירוק לא תופסק מלחמתם של הערבים במדינת היהודים... ".

לטענתו אלה דברים השאובים "מהמאה שעברה". מאז "כל הרכבות יצאו מזמן מהתחנה... ואורי שטרוזמן (מדריכו בבית"ר) עדין עומד על הרציף ומחכה, מחכה ומחכה".

תגובתי לדבריו נכתבה במאמר "תקוות ואשליות" שבו כתבתי, בין היתר: "רבבות מיליונים של אזרחים במדינות שונות מיהרו לעלות אל קרונות הרכבות הדוהרות מרציפי העולם הישן אל העולם החדש... הרכבות הדוהרות אל הקומוניזם ירדו מהפסים.,. ברית-המועצות התמוטטה... התקווה נגוזה. האמת הייתה עם יושבי הרציפים הישנים.... מבט אל הנעשה בקיבוצים מלמד שצדקו אנשי הדור הישן, שנשארו בדעותיהם, על טבע האדם".

ציינתי במאמר שממקומי "ברציף של הרכבת הישנה" אני רואה ש"הרכבת החדשה, משומנת בשמן אוסלו, כבר מזמן דוהרת על מסילות ההסכם אל השלום", שאין סיכוי לבואו באמת, כי הערבים "עדיין לא השלימו עם קיומנו במזרח-התיכון", והזהרתי ש"דרך חדשה איננה בהכרח דרך נכונה".

ידיעות אחרונות לא פרסם את המאמר. עיקר תוכנו הובא במאמרי "בית"ר בת 90 – הרציף הישן והטוב שלי", שפורסם ב- 2013 ב"האומה", גליון 191.

32

לא פורסם

6.12.97

הדרך הנכונה לברר את המחלוקת בין האוצר להסתדרות היא בבתי המשפט, כפי שאמורה להתברר כל מחלוקת משפטית. צריך להרהר בחקיקה האוסרת שביתה ומחייבת בוררות, או משפט, בכל סכסוך עבודה שאיננו מבטא מצוקת שכר קשה.

33

ידיעות אחרונות

7.6.98

במאמר זה, שנכתב לקראת החתימה של בנימין נתניהו על הסכם וואי (ביצוע הנסיגות לפי הסכם אוסלו) נאמר: אם ראש הממשלה משוכנע שאין ברירה אלא לחתום על הסכם הנסיגה, אל יעשה זאת בלב שמח ולא ייתן יד למצהלות חוגגים על מדשאות הבית הלבן. אלא יחתום כמי שכפאו שד, מעונב בעניבה שחורה וקרע בחליפתו, כמנהג האבלים, ויסביר שלא הייתה ברירה. לחצו של הפריץ גבר, יהודי הקהילה עוד לא התעשתו והאמת על אויביהם עוד לא נראתה להם. לכן, כדי לעמוד מאוחדים בפרץ האיבה הבא ובקורבנות הצפויים בעתיד, כאשר דרישות הפלשתינאיים ייתקלו בסירובים במו"מ להסדר הקבע והישוב היהודי במדינה יבין ויאמין שאין עוד עתיד לשלום אוסלו, הוא נאלץ בצער רב לחתום על הסכם הנסיגה אחרי שצמצם את נזקי קודמיו. האמת תועיל לעם ישראל בימים אלה ובעתיד וגם ראש הממשלה לא יינזק מכך.

34

ידיעות אחרונות

8.9.98

הכל יודעים שהגנבים היום אינם כתמול שלשום. באדיבותה הרבה של מדינת ישראל קמו להם ערי מקלט ברשות הפלשתינית, הפועלת כבר עתה כמדינה ריבונית. משטרת ישראל וצה"ל אינם חודרים לשטחיה והיא מכבדת את הגנבים. עיתון "הארץ" כתב: "הגנבים הם רק אנשי השטח של מפעל כלכלי גדול, המכניס לשטחים מאות מיליוני שקלים בשנה, בשיטת "שחט או סחט" (שחט את המכונית או סחט את תמורתה - א'ש'"). על כן חייבת הממשלה להכביד עולה על הרשות. תיפסק הזרמת הכספים מישראל אליה, יופסק מעבר העובדים ממנה לישראל, כדי שיתקיים בה: אם לא תבושי ותיכלמי במעשיך - תתייבשי עם גנביך.

35

לא נמצא פרסום

18.10.98

המאמר מתייחס לצמצום עד כדי המנעות מ(פרסום בתקשורת של שמות חשודים.הדוגמא הניתנת במאמר היא מהסכם הואי שהוא הסכם בין ישראל (נתניהו) לפלסטינים (ערפאת) למימוש הסכמי אוסלו וחברון.

36

ידיעות אחרונות

26.10.98

אני מניח שפניו הקודרות של נתניהו בטקס החתימה על הסכם הנסיגה היו בטוי לדיכאון על מסירת שטחי מולדת לרשות זרה בניגוד לאמונתו ולמורשתו. לכן, הנאום שנשא היה מאכזב, בלשון המעטה. אילו התבקשתי לכתוב את נאומו, כך הייתי כותב: מעמד זה קשה הוא עבורי, כי בעקבותיו עלינו לסגת משטחי מולדת ולמסרם לרשות הפלשתינאית. אין עם בעולם המוסר מרצונו הטוב סנטימטר אחד ממולדתו לזרים, כבדה עלי ידם של רוב בני עמי המעדיפים לתת סיכוי לשלום עם הפלשתינאים בדרך של הסכם אוסלו, למרות התנהגותם, ואין אני יכול לסרב לנשיא ארה"ב המאמין בהבטחות הפלשתינאיות. ידנו תהיה נטויה לשלום כל עוד שכנינו יקפידו על כבודנו ושלומנו. לא יהיה תוקף לכל הסכם אם לתושבי ישראל לא יהיה בטחון.

ביום פרסום המאמר ראש הממשלה (או נציגו) הודה לי (טלפונית) על תכנו.

37

ידיעות אחרונות 17.3.99

חדשות 18.3.99

בקריאה הפומבית ברדיו של פסק הדין הייתה החמצת ההזדמנות להבהיר לציבור את נכונות הפסיקה. היא לא הדגישה את העובדות המשכנעות אלא העדיפה לתת משקל לדמותו של אריה דרעי כפי שנצטיירה בעיני השופטים.

38

ידיעות אחרונות

10.5.99

במקום לתקוף את "הטיהור האתני" שבפי ולרשטיין ואת "הסכם מינכן" שבתשדיר הליכוד, מוטב לברר מדוע הם השתמשו במושגים אלה. מדוע מעולם הדימויים לא שאבו את "גן העדן" הצפוי מהסכם אוסלו ולא את "המית היונים" שתישמע אחרי יישומו. הוא איננו משווה את הישראלים חותמי הסכם אוסלו לנאצים אלא לצ'מברליינים.

39

הרצאה 8.9.99

התוכן בא לביטוי, גם בהרצאה ב- 9.3.02 על "גבולות השיפוט" בכנס דתי במלון פנורמה בירושלים.

40

ידיעות אחרונות

2.8.2000

על מילוי מקום ומשחקי כסאות בממשלה.

הכתבה במקור נכתבה תחת הכותרת להטוטים ללא עוגנים.





41

לא נמצא פרסום

25.12.2000

על המו"מ לשלום וחוסר הפקת הלקחים.

42

חקירת העיתונאי או סיפור "הרשות הרביעית"

4.2.03

בעיצומה של מערכת הבחירות לכנסת ה- 16, במטרה לפגוע בסיכויי בחירתו של אריאל שרון, הדליפה פרקליטה מפרקליטות המחוז מידע לעיתונאי על חקירה סמוייה המתנהלת בעניינם של כספים שקבל מאיש העסקים סיריל קרן. המידע פורסם בעתון והיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין הורה על פתיחת חקירה לגילוי מקור ההדלפה. החקירה עוררה את חמתה של התקשורת עליו בטענה של צורך חיוני להגנת הדמוקרטיה בחסיון המקורות המדליפים.

תגובתי לטענות אלו המובאת במאמר הייתה ש"חשיבות העתונות לשמירת הדמוקרטיה, טוהר ההליכים בממשל ובתהליכים הכלכליים היא נעלה מכל ספק. לכן, ראוי להקנות לעתונאי חסיון מוחלט בענייניהם" ושהחסיון שאמור "להבטיח לעיתונאי הגנה מוחלטת מפני חשיפת מקורותיו יועד למטרות החשובות לציבור ולא למטרות המסחריות או הפוליטיות של עתונו". לכן נהג היועץ כהלכה ומגיעה לו ברכת יישר כוח. פרסום המאמר עוכב ע"י ידיעות אחרונות עד שנכתבה והוצמדה למאמר תגובת העתונאי סבר פלוצקר.

עם פרסום המאמר טלפן אלי היועץ המשפטי (לימים שופט בית המשפט העליון) להודות על תמיכתי.

43

ynet

24.2.04

רק תמימים ועיוורים יתעלמו מדברים אלה (המובאים במאמר) שאינם אלא מעט מזעיר על ההרהורים האמיתיים של שכנינו וכוונותיהם. פקוחי העין יודעים שמלחמה לנו עם הפלשתינים לשנים רבות מאוד, שהנסיגה לגבולות 1967 תגרור תביעה לחזור לגבולות החלוקה של 1948. טועים מנהיגי המדינה שאינם אומרים אמת זו לעם ולעולם ומתייחסים למלחמתם בנו כאל עבירות לפי החוק הפלילי שמבצעיהן פוגעים בחפים מפשע, כאילו במלחמה בין עמים ישנה הבחנה כזו.

44

מעריב (המגזין)

27.3.2007

השיח הציבורי על הכרעת הדין לחובת ח"כ חיים רמון התעלם מהגדרת "מעשה מגונה" על פי חוק העונשין."מעשה מגונה" על פי חוק העונשין איננו עבירה אם לא נעשה "לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים". משמע, אין עבירה בנשיקה, אפילו היא שלוחת לשון מפי הגבר מעבר לשפתי האשה, אם לא נעשתה במטרה להשגת "גירוי או סיפוק מיני" או לביזוי האשה.

הכרעת הדין קובעת בצדק ש"נשיקה מצטיירת כאקט רומנטי וענוג. נשיקה שאיננה בהסכמה מעוררת דחיה, גועל ומיאוס".

קביעה זו נכונה מבחינתה של המתלוננת ולא של הנאשם. במשפט הפלילי נקבעת הכוונה על פי הלך נפשו של הנאשם ולא של הקרבן.מתאור הארוע נראה שהמעשה שעשה השר רמון בנשיקתו, איננה בגדר מעשה מגונה על פי החוק אלא מעשה תקיפה (אם לא טעה בהבנת התנהגותה של האשה). ההעמדה לדין וההרשעה בגין עבירה של מעשה מגונה לא היו ראויים.

45

רשת ב' : דין ודברים

30.1.2011

הכנה לשיחה בתוכנית דיו ודברים ברדיו, ברשת ב', על אפשרות מינויו של האלוף יואב גלנט לרמטכ"ל. השאלה היא אם ראוי להרחיק מצה"ל את מי שמסוגל למגר את הגרעין באיראן בגלל ששיקר בעבירת בניה? – אם לא היה אחר מתאים לתפקיד כמותו – האם גם אז היינו מקפידים עמו או שומרים עליו כמו על אתרוג, שלא ייפגע ממידת הדין. משה רבנו, גדול מנהיגי ישראל, נענש על אי ציות לבורא עולם. העונש היה חמור, אך הוא לא הורחק מהנהגת העם.

46

הכתבה מתארת את הקמת אוניברסיטת אריאל ומסבירה מדוע נזקקה להכרה של אלוף הפיקוד.

47

לקראת פתיחת המשפט נגד נתניהו, שכיהן באותה עת כראש הממשלה, קרא המאמר לעיכוב ההליכים כדי להגן על מערכת המשפט, כי כאשר השפיטה יכולה לקבוע את עתיד ישראל והשופטים חשים שהוא תלוי בהם, תוצאות המשפט עלולות להיות מוטות לפי השקפותיהם ולאו דווקא כמתחייב מהראיות. כל החלטה שיפוטית לגבי נתניהו תותקף על ידי מחצית מהעם, לכן יש לשקול את האפשרות לעכב את המשפט עד תום כהונתו.

הצעה לרפורמה במשפט הפלילי

48

גלובס

13.7.1998

כתבה בגלובס המביאה, בן היתר, את דברי על ההרכב הלקוי של ועדת אור (הועדה לקביעת מבנה בתי המשפט), בגלל העדרם של חברי ועדה שהם שופטי בית משפט השלום והמחוזי.

49

הרצאה במכללה האקדמית נתניה

15.11.98

על הרפורמה בחוק המעצרים ועל עילות המעצר עד תום ההליכים וקבלת החוק המאפשר תסקיר שרות המבחן בעת הדיון בבקשת מעצר.

50

המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין 01/8/2003

מוניתי ע"י המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לעמוד בראש ועדה לרפורמה בניהול המשפט הפלילי.

בשנת 2003 אחרי שמיעת מומחים ודיונים ממושכים הצגתי בפני הועדה את הצעותי לרפורמה. ההצעות המפורטות בחוברת המצורפת.

חברי הועדה לא גילו הסכמה להן ולמעט הצעה לקיום המשפטים הפליליים בפני חבר מושבעים לא העלו הצעות אחרות.

בין ההצעות כללתי את בטול זכות השתיקה, הצגת תיק החקירה (או לפחות את כל העדויות שבתיק) בפני בית המשפט לפני שמיעת העדויות בבית המשפט. בטול משפט זוטא, בטול הלכת קינזי, המנעות מהכרעה על פי התרשמות השופט מהעדים, הוצאת צווי חפוש והאזנת סתר ע"י קצין משטרה, למעט במקרים חריגים כעורכי דין, עיתונאים וכד', והבקרה השיפוטית עליהם.

51

מכתב לחברי הועדה לרפורמה בניהול המשפט הפלילי 17-6-2004

הודעת השופט שטרוזמן על פרישתו מהועדה לרפורמה סדר הדין הפלילי.

52

ידיעות אחרונות

כנראה נובמבר 1985

(אין תאריך בצילום)

משפטו של דוד בלאס, במאמר יש התייחסות לפסק דין שנתתי וענינו חשוב לרפורמה בניהול המשפט הפלילי.

מערכת המשפט

53

ידיעות אחרונות

31.3.1986

ההוראה לניכוי מס הכנסה מרווחי הצמדה מכספים שהופקדו לצורך ערבות בוטלה בעקבות התערבותו של השופט שטרוזמן.

54

הפרקליט , כרך ל (תשל"ו). 1975

מאגר משפטי נבו

בהיותי שופט שלום ברמלה נוכחתי בקשיים הרבים שיש לבעלי דירות בבתים רבי קומות בניהול ותחזוקת הבתים שאינם רשומים בלשכת רישום המקרקעין לפי חוק בתים משותפים.

המאמר מציע להחיל על בניינים אלה את כל הוראות חוק המקרקעין והתקנות השונות שעניינן בתים משותפים.

הצגתי את ההצעה בפני ראש העיר רמלה (לימים ח"כ ושר) אהרן אבוחצירא שפעל לקידומה במשרד המשפטים. המשרד הודיע שתוגש הצעת חוק ממשלתית בנושא.

ב- 3.8.1977 חוקקה הכנסת את פרק ו'1 לחוק המקרקעין שעניינו "בתים שאינם רשומים כבתים משותפים". פרק זה החיל על בתים אלה את סעיפי חוק המקרקעין המתייחסים לבתים הרשומים כבתים משותפים.

55

הרצאה בבית המשפט השלום ברמלה

1980

על התמודדות המשפט הפלילי עם התפתחות המדע והערכים בחברה. ההרצאה ניתנה אחר פתיחת בית המשפט ברמלה במבנה החדש.

56

"משפט וצבא"  

בטאון המערכת המשפטית בצה"ל גיליון 8 מרץ 1988

הרצאה בכנס של הפרקליטות הצבאית 16.9.1986

ריבוי המקרים בהם הורשעו חיילים על ביצוע עבירות בפקודת מפקדיהם בגלל היות הפקודות בלתי חוקיות בעליל כפקודת קצין לנהגו להעביר (ללא ידיעת המחסנאי), ציוד ממחסן צבאי ביחידה מסויימת להשלמת החסר ביחידתו, היה המניע להרצאה. בהרצאה נבחנה ההגנה האפשרית של (הרמטכ"ל) יואב בן צרויה, אילו נשפט באשמת ביצוע רצח בפקודת מלכו (דוד המלך), ומושמעת קריאה למחוקק לקבוע בחקיקה את התנאים למתן פטור לחייל מאחריות במלאו את פקודת מפקדו למרות היותה בלתי חוקית כי פעילותו זו נעשתה ללא כוונה פלילית.

57

מאגר משפטי נבו

הפרקליט תשמ״ז 1987

המאמר סוקר את המתרחש בפועל בהליכי הדיון בבקשות מעצר של המשטרה ואת העדר האפשרות של פיקוח ממשי עליהן ומציע להסמיך קציני משטרה להוציא את פקודות המעצר עד ל 48 שעות ראשונות, למעט נגד אנשים שבתוקף תפקידם נמצאים בעימות עם המשטרה ובקרה שיפוטית לאחר החקירה.

58

הפרקליט | כרך לח (תשמ"ח-תשמ"ט).

מאגר משפטי נבו

59

הרצאה

9.9.1987

הרצאה בבית ברל בפני מפקחים של משרד החנוך במחוז המרכז על יסודות המשפט ותפקידו במדינה דמוקרטית.

60

עיוני משפט, כרך יג (תשמ"ח-תשמ"ט)

מאגר משפטי נבו

המאמר מציג עיוותים וכשלים במשפט המדינה וכבילת בתי המשפט ללא הצדקה לאיסורים בדיני הראיות וסדרי הדין הנהוגים בבריטניה בגלל החשש מהטעיית חבר המושבעים.

המאמר, שנכתב באפריל 1988, מציע ומנמק בהרחבה מדוע לבטל את זכות השתיקה ואת הלכת קינזי (איסור העדת שותף לעבירה נשוא האישום כל עוד לא הסתיים משפטו), להימנע מניהול משפט זוטא (המיועד לקבוע אם הודעת הנאשם בעת חקירתו במשטרה ניתנה מרצונו) כהליך משפטי נפרד, ולהתיר לבית המשפט לזכות את נאשם בתום ראיות התביעה כאשר עדיה אינם מהימנים.

הלכת קינזי בוטלה ע"י בית המשפט העליון באוקטובר 2006 .

61

המשפט 1/10/92
וגם ב: נבו ותקדין

כל ההגנות שהופעלו עד עתה כדי למנוע הודאות שווא מפי החשודים לא הועילו. לכן מתחייב שינוי בשיטת ההגנה.

במאמר הוסבר שהאפשרות היחידה להגנתו היא להקנות לו זכות לפגוש את סניגורו מתחילת מעצרו, כך יתאפשר לסניגור לראות בעיניו ולשמוע מפיו על תנאי מעצרו, על האלימות והלחצים המופעלים עליו ולהתלונן על נקיטתם.

אין בכך כדי להתיר לסניגור להיות נוכח במהלך החקירה ולהסיר כל הגבלה מזכותו לשוחח עם החשוד ביחידות כל עוד החקירה בעיצומה.

62

ידיעות אחרונות

2.11.1992

כתבה על פסק דין ששלל את תקפותה של צוואה שנכתבה כ 20 שנה לפני פתירת המנוח. כי הראיות נתנו ייסוד להנחה שהמנוח שכח מקיומה של הצוואה.

63

ידיעות אחרונות

3.2.1992

כתבה על הפרסום הצפוי של המאמר "האמת קבורה בעדות שמיעה".

64

"המשפט", בטאון בית הספר למשפטים, המכללה למינהל, כרך א'. תשנ"ג 1992.

מאגרים משפטיים נבו ותקדין

מאמר על הצורך להתיר לבתי המשפט קבילות של עדות שמיעה.

65

מעריב

8.10.1993

כתבה על פעילות הארגון למימוש הפנסיה הגרמנית בראשות עו"ד ישראל פרי ופסק הדין שניתן בענינו ע"י השופט שטרוזמן.

66

עזריאלי זכה

כתבות על המחלוקת בין האדריכל עטיה לבין היזם עזריאלי על זכויות היוצרים בתכנון של מגדלי עזריאלי ועל פסיקתי במחלוקת. פסק הדין במחלוקת זו הוא פסק הדין האחרון שלי כשופט בבית המשפט המחוזי.

67

קמפוס עיתון אגודת הסטודנטים של המכללה למנהל

גיליון 5 דצמבר 1996

68

ידיעות אחרונות

20.4.97

הגשת כתב אישום איננה צריכה לחייב נבחר צבור (לא רק נבחר צבור) להשעות עצמו מתפקידו. ההחלטה בדבר ההשעיה צריכה להיות בידי בית המשפט והחוק צריך לאפשר זאת.

69

לא נמצא פרסום

13.7.98

החקיקה הצפויה בכנסת לקביעת עונשי מינימום לעבירות של אלימות במשפחה, היא ביטוי להשפעת הרייטינג על חברי הכנסת המעונייניים להצטייר בציבור כתורמים לצמצום העבירות הקשות, אבל לא יהיה בה כדי לצמצם את הנגע.

אף עונש מינימום שחקקה הכנסת לא השפיע על בתי המשפט לעוות את הצדק ולהעניש בחומרה את מי שלא היה ראוי לכך למרות עבירותיו, קל וחומר שלא תהיה השפעה כזו לחוק מנוגד לחוק היסוד של כבוד האדם וחרותו, שהכנסת והשופטים גאים בו ובית המשפט העליון רואה בו מהפכה חוקתית ראויה לשמה.

בית המשפט יטפל בנאשם כדרך שראוי לטפל באדם, שיש שהוא ראוי לחמור שבעונשים ויש אשר למרות החומרה שבעבירותיו הוא ראוי ליד עזר, של שופט, עובד סוציאלי ומחוקק. הכל לפי שיקול דעת בית המשפט הרואה את העבריין ובוחן את מעשיו ולא על פי אמת המידה של המחוקקים, שאינם רואים כל נאשם ואינם משערים עד כמה כל אחד מהם שונה ממשנהו.

70

ראיון בגל"צ – בתוכנית "מה בוער"

30.11.99

בראיון נדונה השאלה אם ישנה השפעה לתתקשורת על החלטות השופטים.

71

ידיעות אחרונות

19.4.2000

החילונים אומרים שאין לנהוג כחסידים שוטים, שאינם מערערים על הליכות רבניהם וחכמתם, אבל הם אוסרים להרהר ולפקפק בתבונת בג"צ. שופטי בית המשפט העליון מונו כדי לדון בין איש לרעהו ובין אדם לרשות אבל לא לשפוט בכל נושא שבחיינו. הוטל עליהם לשמור על טוהר המידות והציות לחוקי המדינה של שרי הממשלה, אבל לא על חכמת ביצועיהם.

72

ידיעות אחרונות

19.4.02

הסגת הגבול הנעשית ע"י בג"צ, בנטלו על עצמו את הסמכות להחליט בכל נושא, מכניסה אותו למילכוד.

החלטת בג"צ לקבל את העתירות נגד החיסולים הממוקדים תהיה בלתי מתקבלת על הדעת מסיבות ברורות (שאינן משפטיות). דחיית העתירות תתפרש כמתן לגיטימציה של בג"צ לסיכול הממוקד. לגיטימציה כזו איננה מתקבלת על הדעת מבחינה משפטית אם כי היא ראויה, נכונה וצודקת במלחמה בין העמים. השופטים לא נבחרו להבטיח את ביטחוננו. הם לא יתנו את הדין על התממשות הסיכון הקטלני בגלל התערבותם בהחלטות צה"ל. לכן, לא שיקול דעתם אמור להכריע בנכונות הדרך להסרתו.

73

הרצאה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן

8.1.03‏

הרצאה על היחסים בין עורכי דין ושופטים. מעמדה של התקשורת והגנת הפרטיות.

74

הרצאה שניתנה ב- 21.1.03 ביום עיון על "הבחירות לכנסת ה- 16 כמבחן לדמוקרטיה בישראל" שהתקיימה באוניברסיטה הפתוחה )במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת)

21.1.2003

על העומס בבתי המשפט וההכרח בשינויים בהליך המשפטי כשינויים המוצעים בכתבה ועל הצורך בבדיקת גורם חיצוני להצעת השינויים הנדרשים במערכת המשפט.

75

חדשות מכון ז'בוטינסקי

גיליון 30 מרץ 2005, אביב תשס"ה (עמ' 9)

מאמר של זאב ז'בוטינסקי על יכולת בית המשפט לקבוע מהימנות.

76

הרצאה בלשכת עורכי הדין

השתלמות לשכת עורכי הדין 02.2006

77

הרצאה במכללה האקדמית למשפטים ברמת-גן

25.1.2007

בית המשפט המחוזי הרשיע את מנחם קינזי בביצוע עבירה בהסתמכו על עדותו של מי שהיה שותפו של קינזי לבצוע העבירה.

בית המשפט העליון, שדן בשנת 1976 בערעורו של קינזי, קבע בפסק דינו, שנסמך על המשפט האנגלי, שאין לסמוך על עדות שותף לעבירה הניתנת לפני סיום משפטו כי יש חשש שהוא, השותף, יעוות את האמת בתקווה להחלץ ממשפטו שלו ע"י השחרת חלקו של הנאשם. פסק דין של בית המשפט העליון מחייב את כל הערכאות הנמוכות ממנו. לכן, כתוצאה מפסיקה זו נדחו, משפטים רבים (לרבות משפטיהם של נאשמים עצורים עד תום ההליכים) עד לגמר של משפטי השותפים.

לדעתו של השופט שטרוזמן, שניתן לה ביטוי במאמריו ובפסיקתו, בית המשפט העליון טעה בפסיקתו בעניין קינזי.

בשנת 2006 הלכת קינזי בוטלה ע"י בג"צ, בין היתר, הודות לתרומתי לביטול ההלכה. לכן הוזמנתי לתת את ההרצאה.

78

ערוץ 7 ברק הפך את בג"צ לאדמו"ר

7.1.2008

מצדד בשינוי הועדה לבחירת שופטים על פי הצעת שר המשפטים פרידמן.

79

המכללה האקדמית נתניה

17.5.09

הרצאה על הפילוסופיה של המשפט בעת השקת ספרו של ד"ר חיים שיין במכללה האקדמית נתניה.

80

הרצאה בכנס ירושלים

28.1.2009

בהרצאה הוסבר מדוע התדררר האמון במערכת המשפט, בין היתר, בגלל פסיקתו הכופה את שקול הדעת של הרשות השופטת בתחומים השמורים לרשות המבצעת.

הפעילות של הצגת פסיקת בגץ בנושאים שונים. בהרצאה הובעה בקורת על מעורבות בגץ בתחומים השמורים לרשות המבצעת והוצגו פסיקות בגץ בנושאים הבאים: בקורת הסבירות של החלטות השלטון, כפיית הפיטורים של השר דרעי וסגו השר פנחסי, עקרון השוויון שאיננו ניתן ליישום מלא בגלל ניגוד העניינים של ערביי ישראל וחיוב הישוב קציר לקבל לישוב בני זוג ערבים.

כמו כן הופנתה תשומת הלב לתאור כותרת "יום שחור לבגץ" שפורסה בעתון "הארץ" בגלל האישור של שופטי בגץ להרוס בתי ערבים כתגובה לרצח של חייל יהודי והסיוע המשפטי שנתן בגץ לגירוש היהודים מגוש קטיף במניעת העמדתו לדין של ראש הממשלה שרון. הוצגה גם טעות בגץ בהחלטתו על פינוי מידי של בית בחברון מרוכשיו היהודים ללא המתנה לסיום הדיון בתביעת הפינוי שהוגשה נגדם. 

81

הרצאה במכללה האקדמית נתניה

17.5.09

הרצאה בהשקת ספרו של ד"ר חיים שיין "הפילוסופיה של המשפט – עיון ישראלי".

בהרצאה הוצגו השקפתי ופסיקותי על הגנת קרבן הגזלה ומשפט צדק במקום שהמשפט הנוהג איננו עושה זאת. להדגמה תוארו פסקי הדין במקרים הבאים: "הצוואה שנשתכחה", "אנימה", תקנת השוק במשפט העברי לעומת תקנת השוק בנשפט המדינה והמחלוקת בין חכמי אשכנז לחכמי ספרד על כפיית פשרה ע"י הדיין.

82

הצעת חוק להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה

בעקבות טענות והערות על העדר אחידות בענישה הועלתה בכנסת הצעת חוק "להבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה".

לדעתי, הצעת החוק (שבינתים הפכה לחוק) היתה מיותרת.

כתבתי נגד ההצעה לועדת חוק, חוקה ומשפט והופעתי בפניה, הרציתי על חוסר התועלת שבה בלשכת עורכי הדין ופרסמתי מאמרים ב"מראה" וב"מחלקה ראשונה".

לדעתי על השוויון להתבטא בשוויון הסבל (כתוצאה מהענישה) שיסבלו כל הנאשמים שעברו עבירות זהות, או דומות..

"תורת האינדיבידואליזציה של הענישה" (כלשונו של השופט חיים כהן בפסק הדין אברז'יל נ' מדינת ישראל) מחייבת להימנע מכבילת השופט באזיקי החקיקה בבואו לגזור עונש על הנאשם הניצב באולמו, ולסמוך על שיקול דעתו של בית המשפט בקביעת העונש ההולם את העבירה, את הנאשם ואת צרכי הציבור.

גם לחקיקה הקובעת עונשי חובה כדי לשלול את שיקול הדעת של השופט אין הצדקה יש ללמד את הציבור שהחזות של שוויון בענישה אינה הולמת את ערכי החברה שלנו. את ההוראות החשובות בחוק יש להורות במכון להשתלמות שופטים או בבית הספר (לכשיקום) ללימוד תורת השפיטה.

83

רשת ב' :הערכת מצב

26.7.10

הכנה לשיחה בתוכנית הערכת מצב – רשת ב': הפער בין האמת המשפטית, שאיננה בהכרח האמת לאמיתה, לבין העובדות הוא פער בלתי נסבל. הוא כפער בין השער שפסק השופט במשחק כדורגל בגלל שלא ראה את ה"נבדל" שקדם לשער.

על השופט לקבל את כל הכלים לבירור האמת העובדתית. יש להתיר עדויות שמיעה ולמסור לעיונו את כל תיק החקירה. לאפשר לו לקבוע את סדר העדויות ולזמן מיוזמתו כל עד.

אשר לצדק המשפטי – כאשר שני הצדדים צודקים (כמו במקרה שמוכר מכר בטעות, או במרמה, את אותה דירה לכל אחד מהם) הדרך הקצרה והנאותה למשפט צדק היא למעט בחקיקה המגבילה את שקול הדעת של השופטים ולסמוך עליהם שמשפטם יהיה, ככל שישנה יכולת אנושית לשופט, משפט צדק.

84

"שביעי" גיליון 87 מגזין הציבור החרדי 1.11.2013

כנס במכללה האקדמית נתניה

בכנס במכללה האקדמית נתניה על הדחת ראשי ערים בתגובה על כך שבג"צ לוקח סמכויות ויוצר מציאות ולא פועל רק לפי החוקים שחקק המחוקק.

85

רשומות הצעות חוק 920 22.6.2015

הודעה למשפחה במייל על אישור הצעתי לחוק מימוש תביעות המאפשר הגשת תביעות על סכום קצוב ישירות דרך לשכות ההוצאה לפועל.

86

מדוע אני אופטימי - מייל למשפחה

19.8.2017

מכתב למשפחה ב 2017 על קבלת הצעת חוק התואם לפסיקתי שניתנה ב 1993, פסיקה זו מקנה הגנה על בעל זכויות יוצרים שלא נרשמו.

87

הרצאה בבית לורברבוים

28.7.2018

מעורבותו של בית המשפט העליון בנושאים שאינם בתחומי המחלוקות המתאימות להכרעה שיפוטית מניעה את רצון הפוליטיקאים למנות שופטים כלבבם ואת הצורך בפיסקת ההתגברות המקנה לכנסת, ולא לבית המשפט, את ההכרעה הסופית.

88

הרצאה בכנס קבוצות דתיות בדן פנורמה

9.3.2002

הרצאה על השיפוט והמהפכה החוקתית. הפורצת את גבולות השיפוט למחוזות שהשופטים לא היו בהם, לא הכל שפיט, לא כל הארץ משפט. הדמוקרטיה היא שלטון הנבחרים ולא שלטון הבכירים. חקר ב"מהפכה החוקתית" המתרחשת לנגד עינינו.

89

על ביזיון בית-משפט

מאגר משפטי נבו

ביקורת על ספרו של עו"ד אליעזר בן שלמה "על ביזיון בית המשפט".

90

הדו"ח הוגש לשר המשפטים דניאל פרידמן במרץ 2010

2010

על חיוב השופטים בערעורים פליליים לבדוק גם את מהימנות העדויות שנקבעה בערכאה הראשונה על פי התרשמות השופט מהעדים שהופיעו בפניו, כי הרושם עלול להטעות. המלצת הועדה לחקיקה הובעה בסעיף 80א' לדו"ח הועדה:

"(ב) הוגש ערעור על הכרעת דין מרשיעה אשר ניתנה בדעת רוב, רשאי נשיא בית המשפט שלערעור לקבוע מטעם זה כי הערעור ידון בפני הרכב מורחב.

(ג) בערעור על הכרעת דין מרשיעה אשר ניתנה בדעת רוב, ידון בית המשפט שלערעור בכל נושא הערעור, בממצאים משפטיים ובממצאים עובדתיים, לרבות ממצאי מהימנות.

91

השוויון הצליח הצדק מת.

מאמר משפטי על הענישה. תוכנו הובא על ידי בפני ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת בכתב ובעל פה. המאמר מותח בקורת על הצעת החוק להבניית הענישה ומסביר שהעקרון הנכון של השוויון בעונשים איננו בעוצמת המכות הניחתות על נאשמים שעברו עבירות דומות ללא התחשבות בשוני ביניהם באישיות, בכושר הספיגה של המכה ובהתאוששות ממנה אלא בעצמת הכאב שכל אחד מהם סובל מהענישה. מדד זה אינו מצוי בהצעת החוק.

92

ספר לובנברג

17.4.2020

עשיית דין עצמית מבטאת מיצוי מידי של תחושת צדק והיא כורח חיים כל עוד היא נעשית מטעמים של צרכי השעה, כגון, בנסיבות בהן תלונה למשטרה או פניה לבית המשפט תבאנה לאבדו הרכוש, לנזק בלתי ניתן לתיקון, או להתגברות כוחם של עזי הפנים המסיגים גבול לנגד עיניו של בעל המקרקעין, כשהם סומכים על אי-נכונותה של המשטרה להתערבות מידית ועל איטיות פעולתם של בתי המשפט.

המאמר סוקר את הנסיבות והתנאים שבהתקיימם החקיקה מאפשרת לאדם לעשות דין לעצמו.

המשפט הפלילי

93

קול ישראל רשת א

25.2.1997

שולחן עגול עם השופט בדימוס אורי שטרוזמן הפרופסור זאב סגל ועורך הדין ששי גז.

94

מכתב

18.12.98

מוצע לועדה לבחינת ההסדרים בענין פרסומים מחקירות משטרה וגופי חקירה סטטוריים, להמליץ על איסור פרסום שמות ותמונות של חשודים, נאשמים ובעלי דין כדי להגן על כבוד האדם של כל אחד מהם.

95

ידיעות אחרונות

22.2.99

מוצע לאסור בחקיקה פרסום שמות ותמונות של חשודים, נאשמים ובעלי דין כדי להגן על כבוד האדם של כל אחד מהם.

96

ידיעות אחרונות 19.2.200

על הגשת כתב אישום נגד איש ציבור.

97

פורסם בשנת 2000 בבטאון הרשות השופטת.

12.11.2000

עינויי הדיון וסדרי הדין הנגזרים על השופט בשיטת המשפט שלנו קשים כמעט עד כדי עיוות הדין.

מכבסת המושגים שנהוגה עתה בעולם המשפט הקוראת "אמת" ל"אמת המשפטית" שאיננה אמת עובדתית מעוותת ומבזה את המושג "אמת".

החובה להגעת האמת מסוכלת לעתים בגלל סדרי הדין ודיני הראיות. כבילת ידו של השופט באזיקיהם פוגעת באפשרותו לנהל את המשפט ביעילות ולעשות את כל הניתן לגילוי מהיר של האמת.

במשפט פלילי צריך השופט להיות בר סמכא של ממש לנהל את המשפט. הטלת האחריות על השופט לא תגרע מאחריותם של הפרקליטים והסניגורים. מלאכתם החשובה לא תפחת כתוצאה מהתערבות השופט במשפט, אך תלות השופט בהם תפחת והסיכוי למשפט צדק – יגבר.

חובתה של המערכת המשפטית, לעשות משפט מהיר, יעיל וצודק. לא עוד הצמדות חסרות הצדקה לשיטה האדוורסרית, גם לא שיטה אינקויזיטורית, אלא שיטה מקורית השואבת את הטוב משתי השיטות.

98

לא יטולטל איש ציבור לשווא

גיליון 2 3.2001

על הגשת כתב אישום לצורך הפחדה.

המאמר נכתב בתגובה לדברי השופט (בדימוס) בן-יאיר על כך שבעת היותו בתפקיד היועץ המשפטי לממשלה החליט על העמדתו לדין של אדם למרות שלא היה משוכנע בסיכויי הרשעתו.

במאמר מוסבר מדוע יש להימנע מהאשמה כאשר הראיות בתיק החקירה אינן מבטיחות את השגת ההרשעה.

99

בשנת 1952, עת הביע מנחם בגין את השקפתו בדבר עליונות המשפט, לא הכל היה שפיט בעיני שופטיו.

דריכת הרשות השופטת בתחומי הרשות המבצעת חורגת, כמובן, מהמשפט הקלאסי. עתירות המשפיעות על איחוד משפחות ערביות, ייהוד הגליל והנגב וכדומה, מעלות סוגיות קיומיות לעם ישראל ועיצוב המדינה היהודית, שההכרעה בהן איננה משפטית.

לכן, בזמנו בגין לא הוטרד משיטת המינוי של השופטים אבל, עתה, חשובה גם חשיבתו הפוליטית והמדינית של השופט, שהרי האמונה בהשגת השלום או חוסר האמון המוחלט בשכנינו יכתיבו לו את החלטותיו "המבצעיות". עליונות המשפט היא ערך כל עוד היא פועלת בתחום שיועד לה במשטר של הפרדת הרשויות על פי "רוח החוקים" של שארל די מונטסקיה.

מנחם בגין התכוון לעליונות המשפט ברוח זו. על פי השקפתו שהובעה בחוברת נשוא דיוננו, "גדולה מסכנת טשטוש התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות המחוקקת היא הסכנה של ביטול התחומים בין הרשות המבצעת לבין הרשות השופטת". לפיכך, משטושטשו בתקופתנו התחומים בין הרשויות אין מנוס מהגבלת הסמכויות של בתי המשפט וממעורבות פוליטית במינוי השופטים.

זכות השתיקה

100

101

102

הרצאה 21.1.2004

103

מעריב

04.12.2003

104

נייר עמדה לקראת דיון בועדת חוקה להגבלת זכות השתיקה לנבחרי ציבור

15-5-2007

105

זכות השתיקה - הרצאות ופרסומים נוספים

הרצאה בועדת החוקה, חוק ומשפט 19.8.03

עורך הדין - ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל, גליון מס' 28 מרס 2002.

קמפוס - עיתון אגודת הסטודנטים 5/12/1996.

הדחת נבחרי ציבור

106

במאמר מוצג פתרון חוקתי למחלוקת בשאלת ההשעייה של אולמרט מראשות עיריית ירושלים, שהרי אף על-פי שחזקת החפות עומדת לאיש הציבור, אין אנו רוצים בכהונתו כאשר כתב אישום תלוי על צווארו.

אילו ההשעיה הנדרשת בעקבות הגשת כתב אישום הייתה לשבועות ספורים בלבד, ניתן היה להשלים עמה. אך כאשר אין סיכוי לבירור ממשפטו תוך זמו קצר אין מנוס ממציאת האיזון המתאים בין חזקת החפות וסיכויי הזיכוי של הנאשם לבין הסלידה מעיסוקו הציבורי של מי שנאשם במעשים פליליים.

האיזון צריך להיעשות על-ידי בית המשפט. חקיקה המסמיכה את בתי המשפט לדון בבקשות היועץ המשפטי להשעיית בכירי הציבור תגרום לבחינה שיפוטית ראויה של ההצדקה להשעיה, תעשה צדק עם הציבור והנאשם ותבטיח את אמון הציבור בשלטון, בין אם נציגו מכהן בתפקידו בעוד כתב האישום ממתין לבירורו ובין אם הושעה עד תום ההליכים.

107

ענישת ועדות חקירה

2.7.1996

יש אשר המלצות ועדות חקירה מענישות בפועל את המבוקרים יותר מאשר הענישה במשפט הפלילי.

אף על פי כן אין למבוקר זכויות הגנה כזכויות נאשם.

נאשמים במשפט הפלילי יודעים את הצפוי להם על פי העונשים הקבועים בחוק וניתנת להם האפשרות לשמוע את טענות התביעה על גזר הדין הראוי להם והם רשאים להגיב עליהן. בהמלצות הועדות לא נמצא איזכור לכך. ענישה על עבירה פלילית קצובה על פי דין. תקופת פסלות מכהונה ציבורית על פי המלצת ועדת חקירה אינה מוגבלת. אין התיישנות על אחריות למעשה או מחדל הנדון בועדת חקירה ואין רשות המוסמכת לקצר את התקופה הנקובה בה.

108

News1- מחלקה ראשונה 9.8.2008

על פי דין אין מי שמוסמך להכריז על נבצרות ראש הממשלה ממילוי תפקידו, אף לא מי שיכול לכפות עליו את הבדיקה הרפואית הראויה לגילוי האמת על מצבו.

בעניין זה ישנו ריק חוקתי, כפי שהיה בתקופת השופטים.

פסיקת בית המשפט העליון, שאיננה מעוגנת בחוק, הניתנת אגב עתירה המיועדת לחינוך ראש הממשלה לשיתוף פעולה עם צרכי החקירה יצרה תקלה חמורה אנטי דמוקרטית במהותה. מחר יוכל יועץ משפטי לממשלה להכריז על נבצרותו של ראש ממשלה שיפעל למסירת הגולן לסוריה. מדוע לא? הן הוא הוסמך לכך על ידי בית המשפט העליון, ולדעתו מסירת הגולן מעידה על איבוד האיזונים הנפשיים. אין צורך בהליכי הכרזת נבצרות מעוגנים בחוק.

זכות המלכת המלכים ניתנה ע"י בית משפט העליון ליועץ המשפטי. שמואל בדורו – קבל את זכות ההסמכה למלכות בהסכמת כל זקני ישראל. בית המשפט העליון בדורנו נטל את הזכות לעצמו. שמואל התייעץ עם הריבון, ריבונו של עולם. עם מי יתייעץ היועץ המשפטי אם חו"ח תבוא העת?

109

על קלונו של הקלון

מקור ראשון 9.11.2010

נתבקשתי ע"י העתון "מקור ראשון" להגיב על גזר הדין המטיל קלון על חבר הכנסת צחי הנגבי בגין עבירות שעבר שמונה שנים לפני גזר הדין.

הטלת קלון על איש צבור היא למעשה ענישה ממשית עבורו .המחוקק לא הסמיך את בית המשפט להמנע מהטלת הקלון. גזר דין שניתן ללא התחשבות בנסיבות מקילות כמו חלוף השנים והתנהגות טובה במהלכן איננו צודק.

לכן התוצאה היא: המשפט ניצח אך הצדק נוצח.

נחמה פורתא היא תחושת הכאב של רבים מחברי הכנסת על התוצאה שיצאה מבית המשפט בגלל מעשה החקיקה שהם אחראים עליו. אולי עתה יתעשתו ובכל מקרה שבו ירצו לשלול מבית המשפט את שיקול דעתו יוסיפו, לפחות, פתח מפלט המאפשר לבית המשפט מטעמים מיוחדים לסטות מגזירותיהם הנוקשות.

פריימריז

110

ידיעות אחרונות

28.10.97

במאמר "פריימריז או לא – זו לא השאלה", שפורסם בידיעות אחרונות ב- 28.10.97. כתבתי: "השיטה המקובלת לפיה מוקנית זכות הצבעה בפריימריז למתפקדים למפלגה עד תאריך מסויים היא גרועה ויכולה להמיט אסון עליה. האפשרות הניתנת לכל מתפקד חדש לקבוע את נבחרת המפלגה עלולה לעוות לחלוטין את צורת הנבחרת של אותה מפלגה, כי היא מאפשרת לאנשים שאין להם כל זיקה למפלגה ולדרכה להשפיע על בחירת מועמדיה רק הודות לכך שביום מסויים הם שלמו את מסי החבר. כך ניתנת השפעה לאנשים שמעולם לא היו חברי תנועה ואף לאלה שאין להם ענין בתנועה. הם עלולים לבטל את חברותם מיד אחרי שיבחרו בדורשי טובתם בפריימריז. לא אתפלא אם אנשים אלה יושפעו להצביע לטובת מי שישחד אותם בממון או בהבטחות לטובות הנאה, או אם כתוצאה מכך ייבחרו עבריינים כמועמדי המפלגה לכנסת".

111

הארץ

4.3.99

האיסור הגורף על הצבעת עובדי מדינה ודירקטורים בבחירות הפנימיות הנערכות ע"י המפלגות (פריימריז), מעורר חשש מכוונת הנציבות של שרות המדינה להעמיד לדין את עובדי המדינה שהצביעו בבחירות המקדימות, שבהן נבחרים מועמדי מפלגותיהם לכנסת על הפרת החוק.

חשש זה הניע אותי בהיותי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית של תנועת הליכוד להתריע נגד שלילת זכותו של העובד לעצב את רשימת מועמדיו לכנסת. זכות עובד מדינה להצביע עבור מפלגתו בעת הבחירות לכנסת איננה באה במקום הזכות לקבוע במרכז מפלגתו מי יהיה ברשימת המועמדים לכנסת מטעמה.

112

הפריימריז במפלגות הגדולות - מהווים סכנה למדינת ישראל

גליון 33 – נובמבר 2002

ראיון עם השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן ועו"ד אמנון לורך, יושבי ראש ועדות הבחירות בליכוד ובעבודה. לדעת השופט שטרוזמן מפלגה איננה חייבת להיות דמוקרטית. עליה להשיג מטרות מסוימות והיא תשיג אותן ע"י בחירת העומד בראשה שיבחר את האנשים שלדעתו יביאו למפלגה את הרוב ויוכלו לקדם וליישם את מטרותיה.

113

ידיעות אחרונות מוסף 7 ימים

11.11.2002

כתבה על ההדחה מתפקיד יו"ר ועדת הבחירות של הליכוד.

114

YNET

20.12.2002

"מי שהיה אחראי על הבחירות לליכוד הודח מתפקידו זמן קצר לפני בחירת הרשימה. הוא הזהיר ממה שעומד להתרחש - ולא ידע כמה צדק".

עכשיו אומר השופט בדימוס אורי שטרוזמן בראיון ל-ynet: "מוכרחים לשנות השיטה. המועמדים הפכו להיות עבדים של חברי המרכז".

115

בחירות מקדימות (פריימריז)

הרצאה באוניבסיטה הפתוחה.

21.1.03

ההרצאה שניתנה ביום עיון על "הבחירות לכנסת ה- 16 כמבחן לדמוקרטיה בישראל" שהתקיים במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, של האוניברסיטה הפתוחה, סוקרת את השיטות השונות לקביעת מועמדי המפלגות בבחירות לכנסת ומפרטת מדוע הן אינן טובות.

השיטה הרצוייה מחייבת תשתית הגונה במפלגות ובראש בראשונה את הבטחת ייצוגן בכנסת ע"י טובי אנשיהן. אבל אין הכרח בהנהגת שיטת בחירות דמוקרטית בכל מערכות הפנים מפלגתיות. בחירת נציגי המפלגות לכנסת בבחירות דמוקרטיות הפחיתה ותפחית את המשקל הסגולי של נציגיה. אין בה יתרון למפלגה אלא פתח לירידת ערכה ולכשלונה.

על כן מוצע שכל חברי המפלגה יבחרו את מנהיגה והוא, אישית או בעזרת ועדה מתאימה, ירכיב את רשימת המועמדים לכנסת.

הרשימה תהיה טעונה אשור של המרכז (הועידה) של המפלגה. שליש (או רבע, או מחצית וכד') מחברי המרכז יהיו רשאים להציע מועמד מטעמם. יאושר מועמד זה ברוב קולות חברי המרכז הנוכחים בישיבה יוכנס לרשימה במקום מועמד של הועדה, שיוצא ממנה לפי החלטת המרכז, או ראש התנועה או הועדה. הכל, כפי שייקבע בתקנון הבחירות לרשימת המועמדים.

116

הרצאה

21.1.2003

הרצאה ביום עיון על הבחירות לכנסת ה 16 כמבחן לדמוקרטיה בישראל. ההרצאה ניתנה במחלקה לסוציולוגייה, מדע המדינה ותקשורת של האוניברסיטה הפתוחה.

117

"בחירת המועמדים –‏ במרכז, ב"פריימריז", או בוועדה מסננת?"

21.1.2003. הרצאה ביום עיון על "הבחירות לכנסת ה- 16 כמבחן לדמוקרטיה בישראל" שהתקיים במחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, של האוניברסיטה הפתוחה.

בחירת נציגי המפלגות לכנסת בבחירות דמוקרטיות (פריימריז) הפחיתה ותפחית את המשקל הסגולי של נציגיה. על כן מוטב שנתעשת בעוד מועד ונציב מחדש את יסודות הבחירה במפלגה.

כל חברי המפלגה יבחרו את מנהיגה והוא, אישית או בעזרת ועדה מתאימה, ירכיב את רשימת המועמדים לכנסת. הרשימה תהיה טעונה אשור של המרכז (הועידה) של המפלגה. שליש (או רבע, או מחצית וכד') מחברי המרכז יהיו רשאים להציע מועמד מטעמם.

118

GMAIL

17.1.2013

מכתב לבתי יפעת.

רפואה ומשפט

119

הרצאה

1988

המאמר נכתב בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי שהתירה הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה המלאכותית של חולה A.L.S עד למינימום של 21% (שהוא הריכוז של החמצן באויר) בידיעה שכך יקרב את מותו של החולה שבקש למות. כלומר, למעשה, בית המשפט התיר המתת חסד שהיא עבירת רצח על פי חוק העונשין. עקיפת החוק הפלילי בחסות המשפט (שאיננו מוסמך לכך) איננה ראויה.

ההלכה היהודית מתירה את "הסרת המונע" מותו של אדם גוסס זמן ארוך ומוצע שהיועץ המשפטי לממשלה יניע את גלגלי החקיקה כדי להביא מרגוע לחולים המשוכנעים שטוב יהיה מותם מחייהם.

120

האמנם לא תעמד על דם רעך

ההרצאה, שניתנה ב- 1989, מתייחסת לפסיקת בית המשפט העליון שהצדיקה החלטת שופט שלום לנתח אדם בניגוד לרצונו כדי להוציא את הסמים שהכניס לגופו . הסמים שמשו להוכחת אשמתו בעבירה על החוק ולהענשתו בשש שנות מאסר.

הפסיקה מעוררת שאלות בדבר זכות האדם על גופו לעומת האפשרות של החברה לכפות עליו טפול רפואי שאיננו רוצה בו והאחריות לפיצוי האדם שהטפול הכפוי הזיק לו.

ההרצאה קוראת למחוקק לסייע לרופא לבל יהסס להציל "ולא יעמד על דם רעהו, לא בגלל העדר דמים בכיסו של החולה ולא בגלל החשש שעל פי החוק ייראה כתוקף, מעוול ומפר הסכם מכללא" ומביעה תקווה ש"עתה משתיקן המחוקק את העיוות וזיכה את המציל המתנדב בהוצאותיו – יתכן ובאחד הימים יהרהר אף בהטלת החובה להציל אדם ממות או מפגיעה חמורה בגופו".

בשנת 1998 חוקקה הכנסת את החוק "לא תעמוד על דם רעך" לפיו "חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו".

121

כנס עדות ילדים - היבטים משפטיים ופסיכולוגיים

9.12.1991

הכנס נערך בחסות המועצה הלאומית לשלום הילד האוניברסיטה העברית, תפקידו והתלבטויותיו של בית המשפט לגבי עדות ילדים.

122

הארץ 29.10.95

המאמר מתאר את ההליך המשפטי הפוגע בפועל בבנות המתלוננות על גילוי עריות ואת מצב הילדה שנפלה קרבן לגילוי עריות בסוף ההליך הצדק מנצח והאב נשפט למאסר אך המשפחה נהרסת והנערה, קרבן העבירה, שהוקעה, לא פעם ממשפחתה, התדרדרה ולא מצאה מנוח לנפשה.

המאמר מסביר שהמשפט הפלילי איננו אמצעי ראוי לטפול בלעדי בעוברי העבירה לסייע לנערות. ראוי לסייע לבנות גם במחיר החופש של אביהן ושיקומו ועדיפה מערכת טפולית מתאימה על אף הסלידה ממעשי האבות והרצון להענישם במלוא החומרה. קבלתי מכתבי תמיכה בדעתי מפסיכיאטרים מומחים בתחום.

הערה: באחד הימים שבהם דנתי בבקשה למעצר חשוד בעבירה של גילוי עריות ועיינתי בתיק החקירה במשטרה ראיתי רישום על הודעת בתו לחוקר על כוונתה להתאבד אם אביה ייאסר.

123

הרצאה בכנס של אוניברסיטת חיפה הפקולטה למשפטים, המרכז הבינלאומי, משפט ואתיקה והמרכז לבריאות הנפש ע"ש יהודה אברבנאל

13.11.03

הרצאה בכנס של אוניברסיטת חיפה הפקולטה למשפטים, המרכז הבינלאומי, משפט ואתיקה והמרכז לבריאות הנפש ע"ש יהודה אברבנאל.

ההרצאה התמקדה בסוגיית הענישה המוטלת כדין אך ללא הצדקה מוסרית על אדם שביצע עבירה בגלל דחף בלתי נשלט רק בגלל שאיננה נובעת ממחלת נפש

המאמר "הפתרון: ערי מקלט" הוא תמצית ההרצאה פורסם ב"הארץ"- 10.8.2010.

124

01.8.2010

מכתב למערכת הארץ על העדר הצדקה לכליאת חולי נפש שבצעו עבירות ללא כוונה פלילית בעת ביצוע העבירה.

125

10.8.2010

מהמקרא למדנו שאין לקבל את דעת הצבור הדורשת להמית אדם שרצח בשגגה כתוצאה מרשלנות או מחוסר רצייה בגלל מחלת נפש.

המחוקק המקראי הקנה לו הגנה מפני גואל הדם, כי אין להעניש את מי שביצע עבירה ללא מחשבה פלילית (MENS REAׂׂׂ). אבל בגלל הצורך להפיס את דעת הציבור ולהרגיע את הזעם המתעורר כלפי אותו אדם ניתנה לו האפשרות להציל את עצמו ע"י המלטות לעיר המקלט.

במאמר מוצעת האפשרות לאמץ הגנה זו בימינו ע"י הרחקתו על פי דין לתקופה מסוימת מחיי הקהילה לעיר המקלט שתכליתה מוכרת לנו מימי אבותינו.

126

הצעת תיקון לחוק טיפול בחולי נפש "קביעת כשירות לשחרור ע"י בית המשפט - ערי מקלט"

אנו משלימים עם האישפוז הכפוי של חולה הנפש שביצע עבירה גם בהיותו אישפוז ללא הרשעה בדין, בגלל היותו מסוכן לצבור. משחלף הסיכון – חלפה ההצדקה ומתחייב שחרור החולה מאישפוזו ללא כל עכוב. אך הצבור איננו מסוגל לראות את מבצע הרצח משתחרר לביתו ומסתובב ברחובה של עיר כאילו לא ארע דבר. לכן, כאשר אין עוד הצדקה משפטית לאישפוז הכפוי - המשך האישפוז ללא צורך נעשה על פי החלטות בלתי מוצדקות של ועדות פסיכיאטריות המנסות להאריך את משך האישפוז אך ורק כדי לרצות את הציבור.

בהצעתי, שנשלחה לשר המשפטים יעקב נאמן, לסגן שר הבריאות יעקב ליצמן וליו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות חיים כץ , הצעתי להרהר באפשרות של הקמת "ערי מקלט".

משמע, של שחרור החולים המאושפזים על פי החלטות בתי המשפט בגין מעשי רצח, שבוצעו על ידיהם, בתנאים המאפשרים להם לחיות את חייהם, לבד או עם משפחותיהם, עם היתר לנוע בסביבה הקרובה או הרחוקה, הכל בהתאם לכללים שיימצאו ראויים לכך מכל הבחינות, ממטרת השהות במקומות המוגבלים ומכבודם של הנאלצים לשהות בו בגלל מעשה שעשו שלא מרצונם החופשי.

127

המאמר מתריע על חוסר הצדק בצמצום הפטור מאחריות פלילית, למי שביצע עבירה בהיותו במצב של דחף לאו בר כיבוש, רק בהיותו של הדחף תוצאה של מחלת נפש ומציע להרחיב את הפטור לכל מי שבצע עבירה בגלל דחף לאו בר כיבוש גם כאשר איננו תוצאה של מחלת נפש, כי גם במקרה זה בוצעה העבירה ללא כוונה פלילית (MNS REA).

במאמר מוצע להקנות זכות בדיקה וערעור על החלטת שחרור גם לנפגע ולמשפחת הקרבן ולהתיר לסניגוריה הציבורית להגן גם על מי שבצעו עבירות כתוצאה מדחף לאו בר כיבוש.

128

הסניגור גיליון 179

פברואר 2012

המאמר מתייחס לאחזקת חולי נפש בבית חולים פסיכיאטרי באשפוז כפוי, בגלל עבירות שבצעו בהיותם חולים, למרות שבית המשפט לא הורה על כך ומצבם אינו מחייב אשפוז.

האשפוז נמשך בגלל החשש מתגובת הציבור המתקשה להשלים עם חירותו של אדם שהואשם למשל בעבירת רצח. במאמר מוצע להקים "ערי מקלט", כמשמעם בתורה שיהיה מקום לאחזקתם תקופה נאותה.

129

סיוע להתאבדות ברשות ובסמכות של בית המשפט המחוזי והיועץ המשפטי לממשלה

המאמר נכתב בעקבות פסיקת בית המשפט המחוזי שהתירה הפחתה הדרגתית של קצב ההנשמה המלאכותית של חולה A.L.S עד למינימום של 21% (שהוא הריכוז של החמצן באויר) בידיעה שכך יקרב את מותו של החולה שבקש למות. כלומר, למעשה, בית המשפט התיר המתת חסד שהיא עבירת רצח על פי חוק העונשין. עקיפת החוק הפלילי בחסות המשפט (שאיננו מוסמך לכך) איננה ראויה.

ההלכה היהודית מתירה את "הסרת המונע" מותו של אדם גוסס זמן ארוך ומוצע שהיועץ המשפטי לממשלה יניע את גלגלי החקיקה כדי להביא מרגוע לחולים המשוכנעים שטוב יהיה מותם מחייהם.

130

מכתב 18.1.2022

מכתבי לחברי וחברותי בועדת האתיקה בגהה.

עיתונות

131

לא פורסם

17.5.97

אין הצדקה לחסיון לעיתונאי השומע ממקור כלשהו על סוחרי סמים. אין בפרסום זה, בדרך כלל, צורך לשמירה על הדמוקרטיה ועל זכות הציבור לדעת, אלא לתפארת העיתון וביחוד לתפוצתו. חיסיון מוחלט של מקורות המידע צריך להינתן למקורות המידע החשוב לשמירה על הדמוקרטיה.

132

שנתון העיתונאים (ספר השנה של העיתונאים) לשנת 1999/2000, עמ' 121

5.10.99

המאמר מבוסס, בין היתר, על הרצאותי בלשכת עורכי הדין בירושלים ב- 13.7.86 ובתל-אביב ב- 15.5.97 (שהוקדשה לזכרה של עו"ד מרים כהן ז"ל, עיתונאית ב"ידיעות אחרונות") ועל הצעותי לועדה לחיסיון עיתונאי ("ועדת מעוז") ולועדה לבחינת ההסדרים בענין פרסומים מחקירות משטרה וגופי חקירה סטטוריים, ("ועדת וינוגרד").

133

גלי צה"ל

30.11.99

ראיון בגלי צה"ל עם רזי ברקאי בתוכנית "מה בוער",

על השפעת התקשורת על השופטים ועל כבוד האדם הנרמס ע"י התקשורת המעדיפה דיווח על האישומים וגרסת התביעה, ומתעלמת מגרסת ההגנה ועל הנזק לתדמית בתי משפט מהתאור המוגזם של מעשי העבירה כאשר למעשה אינם חמורים.

134

עורך הדין, גיליון מספר 36, אפריל 2003

אפריל 2003

המאמר מציע, במטרה לכבד את כבוד האדם, לאסור את פרסום שמות החשודים בעבירות פליליות ללא היתר מיוחד מבית המשפט.

135

מחלקה ראשונה (ראיון) 19/11/2010

אינני קושר בין מאמרי (נשוא המכתב) לעמדתה הנוכחית של שרת המשפטים, אלא מביע שמחה שבחלוף השנים מסתבר שלרעיונותי מהעבר יש סיכוי להתגשם ולכן לא אבדה התקווה ליישום מחשבותי בהווה גם בנושאים אחרים בעשורים הקרובים.

המאמר מבוסס, בין היתר, על הרצאותי בלשכת עורכי הדין בירושלים ב- 13.7.86 ובתל-אביב ב- 15.5.97 ועל הצעותי לועדה לחיסיון עיתונאי (ועדת מעוז), ולועדה לבחינת ההסדרים בענין פרסומים מחקירות משטרה וגופי חקירה סטטוריים (ועדת וינוגרד).

הערה: המאמר פורסם בספר השנה של העיתונאים 1999/2000.

136

על החיסיון העיתונאי ועל סוגיות חיוניות למשפט צדק וכבוד האדם

בראיון עם נחמן פביאן הבעתי את דעתי בסוגיות שונות של המשפט והתקשורת, כמו, למשל, החסיון העיתונאי, העומס בבתי המשפט והניהול הרצוי של ההליך הפלילי. לדעתי:
א. החיסיון העיתונאי המוחלט צריך לחול רק בנושאים שהמידע עליהם חשוב לציבור החייב לדעת את כל האמת על הפעילות והתוכניות של רשויות השלטון, ועל הנעשה בחברות הכלכליות המשפיעות, על הנעשה במדינה לא פחות מהממסד השלטוני אך לא על מידע שעיתונאים מקבלים מעבריינים על עבירות פליליות שביצעו היות שאין בהם דבר חשוב לשמירת הדמוקרטיה אלא להגברת התפוצה של העיתונים.
ב. אין לצלם חשודים ונאשמים בדרכם אל בית המשפט וממנו ולא בתוך אולם המשפטים עצמו כי אלה הם צילומים של אנשים ברגעי השפל שלהם. רבים מהם אף לא הורשעו בעת צילומם. יש כאן פגיעה בכבוד האדם, כבוד שגם חשוד ונאשם זכאים לו ואילו מבחינת ההגנה על המשטר הדמוקרטי אין כל חשיבות במראה פניהם.
ג. ניהול המשפטים הפליליים תוך סיקור שוטף של העיתונות מהווה פגיעה בכבוד האדם ולעתים גם בצנעת הפרט. למעט הדיונים במשפטים פליליים של אנשי ציבור התקשורת מעדיפה את פרשת התביעה, הזוכה להבלטה רבה, כי בה יש עניין לקוראי העיתונים וצופי הטלויזיה ואילו מסכת ההגנה איננה מעניינת. אין בכך כדי למנוע מעיתונאים לשבת באולם בית המשפט ולפרסם אחר כך את התרשמויותיהם ממהלך הדין והתנהלות השופט.
ד. הדיון במחלוקות על ממונות וזכויות קנייניות בפני בתי הדין הדתיים מקל ויקל על העומס הקיים בבתי המשפט. נראה לי שהצבור הדתי ראוי להכרת המדינה בבתי דין כאלה ולהפעלתם המסודרת כשירות של המדינה לתושביה הדתיים.
ה. על השופט לקבל לפני הדיון את כל תיק החקירה של המשטרה או, לפחות, את כל העדויות שניתנו במשטרה, כפי שהשופט במשפט האזרחי מקבל עתה לעיון את כל תצהירי העדויות לפני חקירת העדים והשמעת טענות הצדדים. הצעה זו יועדה לאפשר לשופט לנהל משפט כהלכה ובמהירות.
ו. יש לבטל את זכות השתיקה כי זכות זו משמשת הגנה לאשמים. החפים מפשע זועקים את חפותם. המקור של זכות השתיקה טמון בתקופת האינקוויזיציה שראתה ב"הודאה" את מלכת הראיות. במדינתנו כאשר אסורה החקירה בעינויים וחוקרים עמדו ועלולים לעמוד לדין על הוצאת הודאות בלחץ, אין הצדקה לזכות השתיקה. מבחינה חוקית ומוסרית אין הצדקה לאבחנה בין זכות השתיקה של חשוד מאנשי הציבור לבין חשוד אחר. לא כל הודאה במהלך חקירה משטרתית היא אמת.
ז. ההגנה הראויה לחשוד מרגע מעצרו היא מתן אפשרות לסניגור לבקרו בכל יום כדי לעודד את רוחו ולדעת מה שלומו. על בקורים אלה להערך בנוכחות חוקר או איש משטרה כדי למנוע כל חשש שמא הסניגור מעביר מידע לחשוד מחבריו או מהחשוד לחבריו ואגב כך משבש את החקירה. אם זכות השתיקה תבוטל, לא יהיה צורך במתן אפשרות להתייעצות של החשוד עם סניגורו על כדאיות השימוש בזכות השתיקה.
ח. על בית המשפט להימנע ככל האפשר מקביעת ממצאים אך ורק על פי התרשמות השופטים מהעדים ומבעלי הדין המופיעים בפניהם. ההכרעה צריכה להיות מבוססת על ניתוח הראיות על פי ההיגיון והבנת השופט את מציאות החיים. הכרעה כזאת תמיד ניתנת לערעור.

137

נשלח ל: השופט (בדימ') יצחק אנגלרד יו"ר הועדה לבחינת פרסום פרטים מזהים בפסיקה 1.3.2013

פרק ממאמרי "גבולות החופש של העיתונות בתחומי החיסיון והגנת הפרטיות" פורסם בספר השנה של העיתונאים 1999-2000, עמ 121. הועדה יועדה ל"בחינת שאלות הנוגעות לפרסום פרטים מזהים בפסקי דין ובהחלטות של בתי המשפט ולעיון בתיקי בית המשפט".

ההלכה והחוק

138

"הגלימה" בטאון ועד מחוז ת"א של לשכת עורכי הדין

גיליון 2 פברואר 1996 שבט תשנ"ו

דיווח של עו"ד עקיבא לקסר על הרצאתי בלשכת עורכי הדין על האפשרות שיהיה בכנסת רוב חוקי על פי כללי הדמוקרטיה, אך בלתי לגיטימי מבחינה מוסרית והסטורית ועל חוסר האפשרות לכפות על בתי דין רבניים לפסוק על פי חוקים חילוניים.

139

הרצאה במכללה האקדמית נתניה

28.11.2003

הרצאה בקבלת פנים לכבוד ד"ר יוסי גרין לרגל הוצאת ספרו "משפט ורפואה".

הרצאה התקיימה בכנס שנערך בחסות המועצה הלאומית לשלום הילד.

מוקד ההרצאה הוא בסוגיית המהימנות שניתן לייחס לעדויות ילדים בבתי המשפט.

140

הצעת חוק שבה נכתב שהמשפט העברי יהיה מקור השראה במשפט המדינה עוררה התנגדות בגלל החשש שיש בה הכפפת חוקי המדינה להלכה הדתית.

במאמר מוסבר (אגב הבאת דוגמאות) שבעולם המשפט אין הכרח לרעות רק בשדות זרים כדי לשתות ממעייניהם. גם משדות המשפט העברי ומורשת ישראל ניתן לרוות.

המאמר פורסם במוסף "צדק" של "מקור ראשון" תחת הכותרת "הבו לנו משפט עברי".

תקנת השוק

141

הפרקליט לד. תשל"ח- תש"מ
מאגר משפטי נבו

"תקנת השוק" קובעת מה יהיה דינו של נכס גנוב שנמצא בידי מי שקנה אותו בתום לב, האם יוחזר לנגזל או שהבעלות על הנכס תוקנה לקונה.

המאמר סוקר את דין המדינה ואת הדין במשפט העברי על תקנת השוק.

142

מאגר משפטי נבו

הפרקליט לב (תשל"ח-תשל"ט)

אדם קנה בתום לב חפץ כלשהו ללא ידיעה שהוא גנוב. כעבור זמן גילה בעליו של החפץ את החפץ בידי הקונה. מי משניהם זכאי לקבל את הבעלות על החפץ הגנוב.

המאמר משווה בין תוצאות משפט המבוסס על תקנת השוק לפי משפט המדינה לבין התוצאות על פי ההלכה (המשפט העברי).

בוררות

143

מאגר משפטי נבו

הפרקליט | כרך מ (תשנ"א-תשנ"ג)

בעת כתיבת המאמר לא היתה אפשרות ערעור על פסק בוררות, להבדיל מבקשה לבטול הפסק בגלל נהול בלתי תקין של הבוררות, ובית המשפט העליון, בפסיקה רבת שנים, שיבח את פסק הבוררות שקבע את תוצאתה ללא כל הנמקה.

המאמר מביע התנגדות חריפה לפסיקה זו של בית המשפט העליון ומסביר מדוע זכות הערעור על כל פסק בוררות לבית משפט היא חיונית להבטחת משפט צדק, וההנמקה הכרחית כדי שניתן יהיה לערער על הפסק ושידע המפסיד שבדין הפסיד את תביעתו. העדרה של זכות הערעור מרתיע בעלי מפנייה לבוררות.

בשנת 2008 נפתח פתח צר לאפשרות הערעור. לחוק הבוררות הוספה אפשרות לבקשת רשות ערעור לבית משפט בתנאים המפורטים בחוק כאשר בעלי הדין הסכימו על זכות זו. הסכמה כזו מחייבת את הבורר בהנמקת פסיקתו.

המאמר הוזכר בדברי ההסבר להצעת החוק.

144

הרצאה בכנס המוסד לבוררות

27/12/2012

על הצעת החוק של משרד המשפטים לבוררות חובה: אין תועלת בהוספת בוררות חובה, שהיא כערכאת שיפוט נמוכה, אך עם בוררים העלולים להיות חסרי נסיון שיפוטי ואולי אף להימצא בניגוד עניינים או בחשש לניגוד עניינים עם חבריהם ללשכה או, למשל, עם עדים בעלי תפקידים במוסדות (כמינהל מקרקעי ישראל) שלפתחם שִחרו בעבר בענייני לקוחותיהם...

145

ספר

יוני 2001

ספר שכתבתי על הליך הבוררות להלכה ולמעשה.

146

הארץ, במדור ספרות וספרים

04.12.2001

עו"ד אברהם (אבי) דורון בביקורת על ספר הבוררות שנכתב ע"י השופט שטרוזמן: "מדובר בספר מקיף ומעמיק, העוסק בנושא הבוררות מצדדיו השונים ובהחלט ראוי לשמש נדבך חשוב בספרייתו של כל משפטן וגם של מי שאינו משפטן, אך קרוב לנושא הבוררות".

147

מוסף הארץ

12.9.2003

כתבה על בוררויות ובוררים.

148

הצעה לועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת להתרת זכות ערעור על פסק הבוררות .

בעבר חוק הבוררות לא הקנה זכות ערעור על פסק הבוררות (להבדיל מהזכות לבקש את בטול הפסק בגלל ניהול בלתי תקין של הבוררות). פסיקת בית המשפט העליון באותם ימים שיבחה מצב זה. לדעתי, הקניית זכות ערעור על כל פסק בוררות הייתה חשובה להבטחת משפט צדק ושמירת ההליכים התקינים בבוררויות. בהופעתי בכנסת אמרתי "לכל אחד צריכה להיות זכות ערעור וברירת המחדל צריכה להיות הסכמה שלא הולכים לערער".

בשנת 2008 תוקן חוק הבוררות ע"י הוספת רשות לבעלי הדין להסכים על זכות ערעור על פסק הבוררות בפני בורר אחר או בפני בית המשפט בתנאי שהיתה ביניהם הסכמה המתירה פנייה לבית המשפט וניתנה רשות בית המשפט להגשת הערעור.

149

יחוקק חוק בוררות חדש

הרצאה בלשכת עורכי הדין ב-19.4.05

על פי חוק הבוררות כוחו של הבורר עולה על כוחו של השופט כי (בעת כתיבת המאמר) לא הייתה בכלל אפשרות ערעור בפני בית המשפט על פסק הבורר. למרות זאת כל אדם שבחרו בו בעלי הדין או שנבחר כדין (ע"י מי שהוסמך על ידם) רשאי לדון במחלוקות שביניהם גם אם אין לו הכשרה לנהול בוררות.

ההרצאה והמאמר מפרטים את מעלות הבוררות וכשליה ואת ההכרח בחוק בוררות חדש.

150

ספר גשרים נובמבר 2011

מר ישראל ויזל מחבר הספר "גשרים" וראש המוסד לבוררות בתנועה הקיבוצית מביע בספרו את הערכתו לעזרתי בהכתירו אותי ליקיר הבוררות בתנועה הקיבוצית ובהקדשה בספר.

151

הצעה המשדרת אי אמון.

על הצעת החוק בוררות חובה של משרד המשפטים: הצעת משרד המשפטים לחוק בוררות חובה משדרת אי אמון בשיטה הקייימת ואיננה מציעה פתרון מעשי לבעיותיה. פורסם גם במראה גיליון 326.

152

החשש מבטול פסיקת בורר בגלל ניגוד עניינים שבו היה מצוי הבורר מחייב את הבורר לגלות מראש לבעלי הדין כל עובדה שטמון בה חשש לטענת ניגוד ענינים.

הצעת חוקה למדינה

153

הצעת חוקה למדינה ע"י המכון לאסטרטגיה ציונית 2006

2006

כחבר בועדה בראשות פרופ' אברהם דיסקין, שהוקמה במכון לאיסטרטגיה ציונית, הייתי בין מנסחי הצעת חוקה למדינה. בשנת 2006 ההצעה הוגשה לנשיא המדינה ולועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בראשותו של פרופ' מנחם בן צבי. השתתפתי בדיונים של ועדת החוקה בכנסת.

עקירת גוש קטיף

154

הארץ

3.1.1996

בכוחו של רוב לאסור על הביטוי החיצוני של האמונה, אבל לא יהיה ביכולתו לעוקרה. יש רוב ליהודים חילוניים במדינה, ויתכן שבעתיד הם יוכלו, בעזרת קולות של ערבים חילוניים, לבטל את חוק היסוד של כבוד האדם וחרותו ולאסור על קיום המצוות בישראל. יהיה זה רוב חוקי מבחינה פורמלית אך חוק חסר לגיטימיות מוסרית וחברתית. בשאלות של אמונה אין תחולה לדעת הרוב ולא לדעת השלטון. מדינה חכמה ורוב חכם לא יכפו את דעתם על המיעוט הגדול. על הרוב לנסות לשכנע בצדקתו כדי שמעשיו החוקיים על פי הספר לא יהיו עילה לפילוג ומצוקה, לעתים מצוקה נואשת.

155

"הגלימה" , בטאון לשכת עורכי הדין במחוז תל-אביב

כנס עורכי דין בבית הפרקליט בתאריך 2.2.1996

הרוב שהחליט על עקירת גוש קטיף הוא אמנם "רוב חוקי על פי כללי הדמוקרטיה אך בלתי לגיטימי מבחינה מוסרית והיסטורית".

על פסיקות הרבנים: "איש אינו יכול לכפות עליהם בכח החוק והצו את שינוי דעותיהם. אין משמעות להוראות בג"צ לדיינים בבית דין רבני לשפוט על פי הלכות השיתוף וחוק יחסי ממון החילוניים".

156

נשלח לידיעות אחרונות, לא פורסם

20.4.2004

המאמר קורא לחברי הליכוד להצביע נגד תוכנית ההתנתקות של ראש הממשלה שרון.

מכבסת המלים של ראש הממשלה, שהמיר את בטחון ישראל מהשענות על כוחה למשענת המלים המעורפלות במכתבו של בוש, קוראת לכניעה הבלתי מוצדקת בפני החמאס "תוכנית ההתנתקות". כאילו ישראל וחבל עזה באמת מתנתקות זו מזו, חומה תגבה ביניהן, אין יוצא ואין בא. אבל, לא כן. ישראל תהיה כבעל העוזב את ביתו. הוא גם עוזב וגם משלם מזונות למשפחתו. ישראל תמשיך לכלכל את תושבי עזה. אנשיהם יבואו לעבוד בישראל ועמם ייכנסו אלינו גם מפגעיהם. לכן האמת הבלתי מכובסת היא שלא התנתקות בפנינו אלא בריחה.

אם מתפקדי הליכוד יאשרו את תוכנית הנסיגה הנושאת את השם המטעה "תכנית ההתנתקות" ישא הליכוד את שמו לשווא והמאמינים בתורתו יצטרכו להקים או לחפש מפלגה אחרת. על כן חשוב מאד להצביע נגדה.

157

YNET 4.5.2004

חדשות 4.5.04

על עקירת גוש קטיף. מעשה בחולה שלא קבל את הצעת הטיפול של רופאו. מעשה בראש ממשלה שמפלגתו לא קיבלה את תוכניתו המדינית. מה יעשה הרופא? איך יתנהל ראש הממשלה?

158

מעריב

24.10.2004

במועד כלשהו אחרי שנבחר אריאל שרון לראשות הממשלה חל מהפך בעמדתו כלפי גוש קטיף (רצועת עזה) ובמקום לשמור עליו כי, כדבריו, "דין נצרים (ישוב בגוש) כדין תל-אביב" הוא החליט לעקור את כל ההתיישבות היהודית ממנו.

במאמר נשאלת השאלה: מה הדין הקיים, או הרצוי, במקרה שארע מהפך בדעותיו של חבר הכנסת כמו, למשל, אם השר טומי לפיד היה חוזר בתשובה ופועל בממשלה ובכנסת להחלת דיני ההלכה על משפט המדינה.

בהתרחש המהפך בדעות הנבחר המשכת כהונתו בניגוד למצע מפלגתו והתחייבויותיו לבוחר היא הפרת חוזה. לא יתכן שמי שנבחר לצורך השגת מטרה בצפון ישנה את דרכו דרומה ללא תגובה מיידית של הבוחר. יתכן שבית המשפט (ש"הכל שפיט" בעיניו) יסכים להעמידו על חובתו המשפטית כלפי בוחריו. אך אם יימנע משפיטה - ראוי שהכנסת תתעלה על עצמה ותחוקק חוק מתאים להגנת הבוחרים מפני נבחריהם.

159

שרון הפר חוזה עם הבוחר

תוכנית ההתנתקות של שרון לעקירת גוש קטיף היא אנטי דמוקרטית בהיותה בניגוד למצע הבחירות שלו. בנסיבות אלו עולה השאלה מי יגן על הבוחרים מפני נבחריהם.

160

מחוקק העקירה אינו חוקי

ערוץ 7 י"ט באדר תשס"ה 28/2/05

תוכנית ההתנתקות של שרון היא בניגוד למצע הבחירות שלו. הליך החקיקה הנוכחי מהווה הפרה גסה ובלתי נסבלת של הצדק ולכן גם החוק הוא בלתי לגיטימי מהבחינה הנורמטיבית. הוא 'lowless law'. לכן החקיקה וההחלטות על הנסיגה וגרוש המתנחלים ניתנו ללא סמכות כדין.

161

הרצאה בתנועת הצופים 9.4.2005.
הרצאה בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי בחיפה 24.2.2005
במכללה האקדמית למשפטים ברמת גן.

ההגנה היחידה האפשרית לסרבני הפקודה לעקירת גוש קטיף היא אי הלגיטימיות של חקיקת הכנסת והחלטות הממשלה שהיו מנוגדות לעמדות נציגיהן בעת הבחירות.

סירובו של ראש הממשלה להעמיד להצבעה את דעתו החדשה גרם לתומכיו להבין שהוא מעל באמונם. כך היו מרגישים תומכי ביילין, אם היה נבחר ובמקום להסתלק מיהודה והשומרון היה מגביר את ההתיישבות היהודית בהם.

חקיקה שאיננה מתקבלת על פי כללי ההגינות, שהיא בניגוד למוסר הציבורי, איננה יכולה לעמוד על מכונה, כאילו היא נחקקה כהלכה. החקיקה של חוק פינוי – פיצוי הייתה הפרה גסה ובלתי נסבלת של הצדק ולכן החוק הוא בלתי לגיטימי מהבחינה הנורמטיבית. הוא "lowless law". קולות הבוחרים משמשים את הנבחרים למטרות הפוכות.

מה יעשו הבוחרים שנבחריהם מעלו באמונם, יראו בכליון עיניים את מעשי ידיהם אובדים והם יגידו שירה? או יתקוממו ע"י אי ציות אזרחי וסרבנות. ההצדקה לאי ציות אזרחי מעוגנת גם במאמריהם של הוגי הדעות. למשל, לדברי ג'ון רולס (פילוסוף אמריקאי) אי ציות אזרחי מבטא עבירה על החוק בתוך גבולות הנאמנות על החוק... אין ספק שאפשר להעלות על הדעת שיטה משפטית שבה אמונה כנה שהחוק איננו צודק תתקבל כהגנה על אי ציות".

162

ההתנתקות לא לגיטימית, יש לסרב פקודה

1.3.2005

כתבה של נדב שרגאי המתארת את הרצאתי על ההצדקה לסרוב פקודה לעקירת גוש קטיף שניתנה בפני חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי.

163

לא פורסם

16.4.2005

דוברים רבים בתמיכה לתוכנית בהתנתקות מאשרים שהיא איננה הולמת הליכים דמוקרטיים תקינים. היא כשרה אבל צחנה עולה ממנה. לכן עולה השאלה מדוע לא יסכימו לטיהור האוירה ע"י בחירות חדשות.

164

האכזבה מבג"צ והמחאה הציבורית

על פסיקת בג"צ המאשרת את החלטת היועץ המשפטי לא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון בגלל החשש שהאשמתו תמנע את המשך כהונתו ופעילותו לעקירת גוש קטיף.

165

הארץ

12.7.2005

על פסיקת בג"צ המאשרת את החלטת היועץ המשפטי לא להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה אריאל שרון בגלל החשש שהאשמתו תמנע את המשך כהונתו ופעילותו לעקירת גוש קטיף.

166

יום עיון בכנסת

12-7-2005

יום עיון בכנסת על גבולות המחאה על החלטת ההתנתקות של שרון.

167

מקור ראשון

4.3.2005

דברים שנאמרו בועדת הפנים של הכנסת.

168

ידיעות אחרונות

13.7.2005

דיווח על דברי בכנסת התוקפים את בית המשפט העליון על התמיכה בפועל שנתן לראש הממשלה אריאל שרון לביצוע הגירוש מחבל עזה שנעשה בניגוד לדעתו שהוצגה בבחירות בדבר אי העמדתו לדין בעניין האי היווני.

169

הארץ

13.7.2005

דברים שנאמרו בועדת הפנים של הכנסת.

170

מעריב

17.7.2005

דיווח של דברי, על התוקפים את בג"ץ על כך שנמנע מלדון בחוקיות הגירוש מגוש קטיף שנעשה בניגוד לעמדת ראש הממשלה אריאל שרון בעת הבחירות ועל התמיכה בפועל לגירוש בהחלטתו הדוחה את העתירה להגשת כתב אישום נגדו בעניין האי היוני.

כתבה של משה גורלי על הנזק שגורמים דברי למערכת המשפט.

171

הלשכה, ביטאון לשכת עורכי הדין, הועד המחוזי, ירושלים גליון מספר 12,

אוגוסט 2005

תגובה לבקורת של שופט בית המשפט העליון יצחק זמיר על התבטאויותי הפוליטיות בהיותי שופט בדימוס.

172

חדשות INN

23.8.2005

דיווח על דברי התוקפים את בג"צ על כך שנמנע מלדון בחוקיות הגירוש מגוש קטיף שנעשה בניגוד לעמדת ראש הממשלה אריאל שרון בעת הבחירות ועל התמיכה בפועל לגירוש בהחלטתו הדוחה את העתירה להגשת כתב אישום נגדו בעניין האי היוני. כתבה של משה גורלי על הנזק שגורמים דברי למערכת המשפט.

174

מעריב

11.9.2005

תגובה לבקורת של שופט בית המשפט העליון יצחק זמיר על התבטאויותי הפוליטיות בהיותי שופט בדימוס.

175

רשת מורשת - אקטואליה יהודית מזוית אחרת

2005

ראיון עם אהרון ויזנר בתוכנית נקודת מפגש: סוגיות  בנושא ההתנתקות,
השופט בדימוס אורי שטרוזמן מנמק מדוע לדעתו יש לסרב פקודה בנוגע לפינוי יישובים במסגרת ביצוע תוכנית ההתנתקות.

176

לא פורסם

30.7.2006

המאמר (27 עמודים). שנשא את הכותרת "הטיית המשפט לטובת תוכנית העקירה מחבל עזה" יועד לפרסום בשנת 2008 בקובץ המאמרים בספר "בצל ההתנתקות" בהוצאת כרמל.

המאמר נעקר מהספר, אחר ההגהה, בטענה של אחד העורכים (שנטענה אחרי שהמאמר אושר להדפסה) שהוא יכשיל את הספר מהפן האקדמי.

לדעתי, היתה זו טענת סרק מכוונת להכשלת הפרסום ביחוד שהמאמר מלכתחילה לא נכתב עבור האקדמיה אלא כמאמר פוליטי. מסירת המאמר לשיפוט של המכללה האקדמית בנתניה לא היתה בידיעתי. להערכתי חששה המכללה מכלילת מאמרי שמא תיפגע מיחסו של הממשל או של מי מתומכיו.

177

דבר השלום וכזבו בימים ההם ובזמן הזה.
מדוע לא יהיה שלום בדורנו למרות כל הנאומים והבטחות הבחירות

עשרות שנים אני קורא יום יום ברציפות ובעיון את עיתון "הארץ. אני בוחן ולומד את כל נימוקי הכותבים נגד הכיבוש הישראלי והמעלות הטובות הצפויות לעם היהודי מהקמת שתי מדינות לשני העמים כך שכל עם ישכון לבטח במדינתו.

אבל, עניין טורדני אחד, לא פעוט ערך, לא נתן לי מנוח. מה יקרה אחרי שתוקם המדינה הפלשתינאית? האם שלום אמת ישרור בינה לבין ישראל כמו, למשל, בין הולנד לצרפת, או כמו בין גרמניה וצרפת, למרות שאבדו את מיטב בניהן במלחמותיהן במאה הקודמת. אין מענה במאמריהם של המלומדים בשאלה זו. אפילו החזרה לקווי החלוקה על פי החלטת האו"ם איננה מוצגת כאופציה לשלום אמת.

הפוליטיקאים, מקוששי הקולות לקראת הבחירות, אינם יכולים להרשות לעצמם לומר לאזרחי ישראל: אין סיכוי לשלום אמת בדורנו, אולי אף לא בימי בנינו, כי באמירה זו ישלחו את הבוחרים להצביע לנוטעי תקוות השווא. כאשר אין אמונה בשלום אמת, אין הצדקה להטיף לו.

178

בג"צ ציווה על מתנחלים לפנות את "הבית החום" בחברון עד שתבורר המחלוקת בשאלה אם, כטענתם, הבית נרכש כדין מבעליו העותרים לפינויים כפולשים או לאו.

בג"צ לא ראה צורך בבדיקה ראשונית של הראיות, כי "הגישה הנוהגת היא, כי ראוי לפצל בין שני ההליכים באופן שקודם לכל יוחזר המצב בשטח לקדמותו, ורק לאחר מכן תבורר סוגיית הזכויות המהותיות בנכס לגופה".

אבל בג"צ טעה בקביעתו שזו היא "הגישה הנוהגת". גישה זו הייתה מחוייבת עד לחקיקת חוק המקרקעין תשכ"ט-1969. חוק זה הסמיך את בית המשפט לדון ולהחליט בו זמנית בכל המחלוקות. כלומר, ללא חיוב בפינוי המחזיקים במקרקעין כדי להשיב את המצב לקדמותו.

בעת הדיון בבג"צ כבר חייבה פסיקת בית המשפט העליון שאישרה את החלטת שופט השלום (הח"מ) לדון ולהחליט במחלוקת בין חקלאים ממושב משמר אילון על חלקת השדה ללא התניית סילוק ידו של הפולש לפני הדיון בבעלות הל החלקה. פסיקה זו לא הוזכרה בהחלטת בית המשפט העליון לפינוי "הבית החום". לכן משסמך בג"צ על עיקרון שפג תוקפו, נמנע מבחינת הראיות ולא ראה לנכון להשהות את החלטתו עד שתסתיים בדיקתן בבית המשפט המחוזי - שהוא הערכאה המשפטית האמונה על כך והמוסמכת אף היא לקבוע מה ייעשה בבניין עד הפסיקה הסופית במחלוקת

– אין לתמוה על זעקת המתנחלים שלא משפט צדק הנחה את שיקולי בג"צ, אלא השקפת עולם פוליטית.

179

למה רק אל"מ ארז?

על דוגמא אישית והצורך לאמצה גם בקרב המנהיגים.

אל"מ ארז, מפקד בסיס בחיל אויר, התפטר בגלל מעשים חמורים שנעשו ע"י חיילי הבסיס ללא ידיעתו. כל מיודעיו היללו אותו על התפטרותו, כי בהתפטרות זו ביטא הכרה (בלשונם: "לקח אחריות") באחריותו המיניסטריאלית.

אין הצדקה שאישים נושאי תפקידים רמים משלו, שעודדו ביודעין והנהיגו צבור למעשים, שלשיטתם כיום (שלא הייתה עמדתם באותם ימים) ראוי היה שלא ייעשו, לא ינהגו כמוהו.

ראש הממשלה אריאל שרון שלפתע נפקחו עיניו, לטענתו, לראות את הסכנה ביישוב יהודים בחבל עזה, וראש הממשלה אהוד אולמרט שרק בשנים האחרונות גילה, לדבריו, את הסכנה לשלום שבהתנחלויות בכל רחבי המולדת, צריכים היו להודות בפומבי בטעויותיהם רבות השנים ולהסתלק מהבמה הציבורית לעד. על התקשורת, שהיללה את אל"מ ארז על התפטרותו – אילו ההגינות הייתה נר לרגליה – חייבת הייתה לזעוק מרה על המשך פעילותם בראשות המדינה.

180

אין כמו התנתקות למירוק פשעים

המאמר סוקר את התנהלות ראש הממשלה אריאל שרון בדרכו לעקירת גוש קטיף וקובע שכאשר ראש ממשלה מפעיל בבהילות תוכנית לנסיגה מעזה המנוגדת לדרכו הפוליטית, הצבאית והציבורית, שאינה מחוייבת המציאות הביטחונית והמדינית, אך יש בה סיכוי להתחבב על מפלגות השמאל הרודפות אותו בשנאה, אי אפשר שלא לחפש את המניע האישי לקבלתה.

המימד האישי של ראש הממשלה הכניע את גוש קטיף וצפון השומרון. כוחו לא עמד בו ללחום באישום הצפוי אבל הניע אותו לנסות להסירו בעוד מועד. הוא לא רצה לרדת מהבמה כנאשם בפליליים ולא להתמודד עם כתב האישום שיוגש נגדו.

הדרך היחידה שעמדה בפניו הייתה לנסות למנוע את הגשת כתב האישום באמצעות דעת קהל (שאותה תלבה התקשורת השמאלית) לאפשר את המשך כהונתו עד ליישום תוכנית הנסיגה (משאת נפשו של השמאל) ואחר כך לקוות כי בגילו וכיקיר האומה (של התקשורת והשמאל) לא יהיה עוד עניין בהאשמתו. עם ישראל שוחר שלום ודוחק את הקץ רוצה במשיח עכשיו.

לכן היה ממש במחשבה שאיש לא יעז לפגוע בראש הממשלה, גיבור ישראל, המבטיח שלום בימינו. אין בכך חידוש. כבר היו משיחים לישראל עד שנפקחו עיני תומכיהם לראות שהם משיחי שקר.

התנחלויות

181

25.12.2011

חוות דעתי מ- 25.12.2011 שנשלחה לראש הממשלה, שר המשפטים והיועץ המשפטי על ההתייחסות המשפטית הראויה להתנחלויות.

חוות הדעת המקיפה לוותה מטעמי נוחיות גם בתמצית. עותק של חוות הדעת שלחתי למשפחתי.

לדעתי, המסקנה מהדו"ח של עו"ד טליה ששון היא שכל ההתיישבות ביהודה ובשומרון (אולי, למעט, חריג זניח כלשהו) נעשתה ברשות הממשלה ובעידודה.

את מעמדם של המתנחלים יש לקבוע על פי המצג שהוצג בפניהם בבואם לרכוש או לבנות את בתיהם בידיעה שהם רוכשים ובונים ברשות הממשלה במקומות אלה. לכן, חובה על הממשלה ומשרדיה להשלים ללא דיחוי את כל ההליכים הפורמליים כדי להקנות למתנחלים את ההיתרים הנדרשים להכשרת בתיהם כדין.

החוק מכיר בזכותו של מי שראה עצמו בתום לב כבעל המקרקעין ובנה עליהם בנין לרכוש את המקרקעין מהבעלים האמיתי תמורת תשלום שווי הקרקע אם ערך המבנה שנבנה עליו עולה על שווי הקרקע. בימינו, כאשר אין כל אפשרות אמיתית לברר את האמת במחלוקת בין המתנחלים לבין הערבי הטוען שנחמס על ידיהם, כי דין מוות רובץ על ערבי המוכר קרקע ליהודי ראוי שבית המשפט יימנע מלדון במחלוקת שבה אין סיכוי לשמיעת עדות אמת מפי הפלשתינאי הנרדף ע"י בני עמו.

פסק דין שניתן בבית הדין הבינלאומי לזכויות האדם לא קבל את תביעתם של קפריסאיים דרומיים נגד ממשלת טורקיה לפיצויים בגין נכסיהם שנשארו בצפון קפריסין. במשפט Demopoulos and others v. Turkey נקבע שהמנגנון שהוקם בצפון קפריסין לפיצוי בעלי הנכסים הדרומיים הוא נגיש ויעיל ולכן, נמנע בית הדין מפסיקה במחלוקת המהותית וקבע שהוא לא ידון בתביעותיהם אלא עליהם להפנותן לאותו מנגנון שהוקם בצפון.

רק אם יוכל התובע לשכנע את בית הדין שלא ניתן היה להגיע לתוצאה מניחה את הדעת באותה מסגרת ידון בית הדין בתביעתו. כך ננעלו דלתות בית הדין בפני כ- 1,500 תביעות פיצויים שהוגשו עד אותה עת ע"י פליטי הצפון.

סוף דבר. ההתייחסות המשפטית הראויה למעמד ההתנחלויות, המאחזים, המבנים, שהוקמו בתום לב ביהודה ובשומרון מחייבת המנעות מוחלטת מחריצת דין סופית, כהרס בתים וקביעת זכויות בעלות והכרעה בין השבת מקרקעין לבעליהם האמיתיים לבין תשלום שווים כמתחייב מכל החוקים החלים על יהודה והשומרון, כל עוד לא ניתן לברר את כל העובדות, לחשוף את האמת ולפסוק כהלכה בזכויות הרוכשים בתום לב לעומת הטוענים לבעלות על אותם מקרקעין וכל עוד לא יימצא הפתרון המדיני לתשלום פיצויים לזכאים לכך.

כך נוהג העולם, גם העולם הנחשב כנאור, וכך גם עלינו לנהוג.

182

חוות דעתי על ההתייחסות המשפטית הראויה במחלוקות על דין ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון כוללת את הפרקים הבאים:
א. טיבה של ההכרעה השיפוטית במחלוקות על מעמד ההתנחלויות
ב. דו"ח טליה ששון
ג. משפט צדק
ד. תוקפה של הבטחה הניתנת ע"י הרשות השלטונית
ה. מעמדו של רוכש מקרקעין ובונה עליהם בתום לב כתוצאה מטעות או מרמה
ו. מבט לקפריסין
ז. הפקת לקחים

סוף דבר.


ההתייחסות המשפטית הראויה למעמד ההתנחלויות, המאחזים והמבנים, שהוקמו בתום לב ביהודה ובשומרון מחייבת המנעות מוחלטת מחריצת דין סופית כהרס בתים וקביעת זכויות בעלות והכרעה בין השבת מקרקעין לבעליהם האמיתיים לבין תשלום שווים כמתחייב מכל החוקים החלים על יהודה והשומרון, כל עוד לא ניתן לברר את כל העובדות, לחשוף את האמת ולפסוק כהלכה בזכויות הרוכשים בתום לב לעומת הטוענים לבעלות על אותם מקרקעין וכל עוד לא יימצא הפתרון המדיני לתשלום פיצויים לזכאים לכך.

כך נוהג העולם, גם העולם הנחשב כנאור, וכך גם עלינו לנהוג.

חוות הדעת נשלחה ב- 25.12.2011 לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים פרופ' יעקב נאמן והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד יהודה וינשטיין.

יהודים וערבים

183

עיוני משפט , כרך יג (תשמ"ח-תשמ"ט)


מאגר משפטי נבו

אוגוסט 1988

כאשר ב- 26.10.82 נהג ניסן אישגוייב, תושב התנחלות בשומרון, במשאית לאיסוף אשפה בסמטה צרה ע"י שכם נחסמה דרכה ע"י קבוצת אנשים ונערים שיידו עליה מטר אבנים. הוא ירד וירה מספר כדורים. אחד מהם פגע והרג נער כבן 13.

בבית המשפט הוא הורשע בעבירת הריגה שנעברה בגלל "רשלנות שהיא פזיזות מצד מי שהיה ער לסיכון שבמעשיו". התביעה בקשה מאסר ממושך. בתמיכה לבקשתה ציינה, בין היתר, גזר דין של עשר שנות מאסר שניתן על ידי ועמיתי להרכב על מתנחל שבמהלך רדיפה אחרי מיידי אבנים על מכוניתו, נכנס למאפיה בשכם, ירה והרג ילדה בת 11 ופצע את אחותה.

טענות התביעה לא היו מקובלות עלי. "בנתני דעתי על הנסיבות בהן נמצא הנאשם" כתבתי בגזר הדין הוא נדון לששה חודשי מאסר שאותם ישא בעבודות שירות.

העונש הקל עורר כעס ותגובות לא מעטות בתקשורת ובספרות על ההתנחלויות. עתון "הארץ" במאמר ראשי כתב (דבר שקר) שלא מצאתי פגם בהריגת הילד.

משלא התנצל מיד על מאמרו, כדרישתי, הוא פרסם התנצלות כעבור מספר שבועות בעקבות המלצת ועדת הבירור של מועצת העיתונות. המאמר הניע, כנראה, מספר אנשים להגיע להפגנה ע"י ביתי.

פרופסור ידוע וד"ר למשפטים לא המתינו לפסיקת בית המשפט העליון בערעור שהוגש על גזר הדין וכל אחד מהם פרסם בכתב העת של אוניברסיטת תל-אביב "עיוני משפט" בקורת נוקבת על גזר הדין.

בית המשפט העליון קבל את ערעור התביעה על קולת העונש. בפסיקתו קבע בית המשפט שהעונש "אינו מבטא את הערך הראוי לחיי אדם, באשר הם, ועלול להתפרש כהשלמה עם נורמת התנהגות שהדעת אינה סובלת אותה..." וגזר על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי.

המאמר "ההריגה ועונשה", שפורסם בכתב העת האוניברסיטאי, הוא תגובתי למאמרים. ולהערת בית המשפט העליון להתייחסותי לערך הראוי לחיי אדם.

ידיעות אחרונות פרסם את המאמר תחת הכותרת "שטרוזמן משיב מלחמה".

184

ידיעות אחרונות

17.8.1988

כאשר ב- 26.10.82 נהג ניסן אישגוייב, תושב התנחלות בשומרון, במשאית לאיסוף אשפה בסמטה צרה ע"י שכם נחסמה דרכה ע"י קבוצת אנשים ונערים שיידו עליה מטר אבנים. הוא ירד וירה מספר כדורים. אחד מהם פגע והרג נער כבן 13. בבית המשפט הוא הורשע בעבירת הריגה שנעברה בגלל "רשלנות שהיא פזיזות מצד מי שהיה ער לסיכון שבמעשיו". התביעה בקשה מאסר ממושך. בתמיכה לבקשתה ציינה, בין היתר, גזר דין של עשר שנות מאסר שניתן על ידי ועמיתי להרכב על מתנחל שבמהלך רדיפה אחרי מיידי אבנים על מכוניתו, נכנס למאפיה בשכם, ירה והרג ילדה בת 11 ופצע את אחותה. טענות התביעה לא היו מקובלות עלי. "בנתני דעתי על הנסיבות בהן נמצא הנאשם" כתבתי בגזר הדין הוא נדון לששה חודשי מאסר שאותם ישא בעבודות שירות. העונש הקל עורר כעס ותגובות לא מעטות בתקשורת ובספרות על ההתנחלויות. עתון "הארץ" במאמר ראשי כתב (דבר שקר) שלא מצאתי פגם בהריגת הילד. משלא התנצל מיד על מאמרו, כדרישתי, הוא פרסם התנצלות כעבור מספר שבועות בעקבות המלצת ועדת הבירור של מועצת העיתונות. המאמר הניע, כנראה, מספר אנשים להגיע להפגנה ע"י ביתי. פרופסור ידוע וד"ר למשפטים לא המתינו לפסיקת בית המשפט העליון בערעור שהוגש על גזר הדין וכל אחד מהם פרסם בכתב העת של אוניברסיטת תל-אביב "עיוני משפט" בקורת נוקבת על גזר הדין. בית המשפט העליון קבל את ערעור התביעה על קולת העונש. בפסיקתו קבע בית המשפט שהעונש "אינו מבטא את הערך הראוי לחיי אדם, באשר הם, ועלול להתפרש כהשלמה עם נורמת התנהגות שהדעת אינה סובלת אותה..." וגזר על הנאשם שלוש שנות מאסר בפועל ושנתיים על תנאי. המאמר "ההריגה ועונשה", שפורסם בכתב העת האוניברסיטאי, הוא תגובתי למאמרים. ולהערת בית המשפט העליון להתייחסותי לערך הראוי לחיי אדם. ידיעות אחרונות פרסם את המאמר תחת הכותרת "שטרוזמן משיב מלחמה".

"האומה", במה למחשבה לאומית, הוצאת המסדר ע"ש זאב ז'בוטינסקי,

כרך לד, גליון 125, סתיו תשל"ז –‏ 1996, עמ' 20.

המאמר דן בעיוות המושגים "צדק" ו"שוויון" ע"י אלה המעוניינים להשתמש בהם כדגל להשגת מטרות פוליטיות. עקרון השוויון מחייב דין אחד לעבריין הפלילי היהודי והערבי אך התייחסות שונה למחבלים הרוצים לעקור את ישראל ממקומה וליהודים העושים כמעשיהם כתגובה למעלליהם. עקרון השוויון הוא חיוני למדינה דמוקרטית ועלינו לטפחו נכונה כהלכה. אם נעשה כן לא ייטשטשו הגבולות המשפטיים ביו אוייב לאוהב, לא נסייע לאויב תוך סיכון לאוהב.

ידיעות אחרונות

29.7.2000

על התנהלות המו"מ עם הפלסטינאים בימי שלטון ברק.

המאמר מבוסס על הרצאה שניתנה בירושלים ב- 12.4.2000 בפני פורום הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי והפורום הבטחוני לחוסן לאומי.

בג"צ סובר שהכל שפיט ושהוא צריך ויכול להורות על שוויון מוחלט בין יהודים לערבים. הוא מחליט כך תוך התעלמות מוחלטת מקרבת המשפחה של ערביי ישראל לערביי פלשתין ומדינות ערב. פסיקת בג"צ שחייבה את הישוב קציר לקבל את בני הזוג קעדאן התבססה על עקרון השוויון. אשר לחוק השבות שאיננו מקיים את עקרון השוויון הסביר השופט ברק: "כל אחד מבני המיעוטים החיים בישראל נהנה משוויון זכויות גמור. אמת, מפתח מיוחד לכניסה לבית ניתן לבני העם היהודי (ראו חוק השבות, התש"י- 1950). אך משמצוי אדם בבית כאזרח כדין, הוא נהנה מזכויות שוות כמו כל בני הבית האחרים". בפסיקה אחרת קבע השופט ברק ש"חוקה אינה מרשם להתאבדות, וזכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי...". לכן, היה על בג"צ לקבוע שעקרון השוויון איננו מיועד לבלימת התפתחותה של מדינה ישראל כמדינה יהודית ודינה של ההעדפה המתקנת בבית כדינה בדרך לבית, ושההתיישבות המיועדת ליהודים בלבד על אדמות קק"ל ומינהל מקרקעי ישראל היא בתחום ההעדפה המתקנת לטובת העם היהודי. אגב, עקרון השוויון צריך להקנות גם לערבים מפתח מיוחד לכניסה לבית כי מפתח זה נוצר בבית, בחוק השבות. עבורם ייווצר בחוק השיבה.

על השוויון בן יהודים לערבים. כתבה על הרצאתי באוניברסיטת חיפה שהציגה את האבסורד בהצבעת חברי הכנסת הערבים בשאלות קיומיות למדינת ישראל

האם השוויון בין יהודים וערבים יהיה גשר לדו-קיום?

הרצאה שניתנה באוניברסיטת חיפה. 10.12.2000

הרצאה באוניברסיטה בחיפה ביום זכויות האדם הבינלאומי במסגרת יום עיון על "שוויון זכויות בין יהודים וערבים בישראל במבחן אירועי אוקטובר" . בהרצאה נכחו כשבעים איש. בסיומה נשמעו מחיאות כפיים של כעשרה פנסיונרים יהודיים. השאלה הראשונה שנשאלתי היתה אם אפשר להעלות שופט מחוזי על המוקד. הפנסיונרים בקשו לקבל את ההרצאה ואחד מהם הודה לי עליה והוסיף ש"סדרתי לו את הראש" כי חשב שבגלל הדמוקרטיה מדינת ישראל אבודה. במסדרון אמרה לי פרופ' גבריאלה שלו, ששמעה על תוכן ההרצאה שצריך אומץ לתת אותה. למחרת העתונים פרסמו אותה ורזי ברקאי בשידור בגלי צה"ל שאל אותי אם נכון שאמרתי שהערבים הם סוג ב' (או מלים דומות). השבתי שלא יתכן שכאשר בני נלחם בהם בהיותו בצבא חבר הכנסת שלהם יקבע את תקציב צה"ל. בישיבת הכנסת מ- 12.12.2000 תבע ח"כ אחמד טיבי משר המשפטים "לעשות רביזיה ובדיקה של כל התיקים שעברו בפני השופט בדימוס אורי שטרוזמן ולראות כמה ערבים קופחו בדין" כי השופט שטרוזמן אמר "שאסור לאפשר לחברי כנסת ערבים להצביע בסוגיות מהותיות... אף מדינה בעולם לא הייתה מעניקה זכות הצבעה במשאל עם על יחסיה עם מדינה אויבת לבני העם האויב הגרים בתחומה". בהרצאה הוסבר שיש ניגוד אינטרסים ממשי בין יהודים לבין ערבים בתחומים המכוונים ליישום המאוויים הלאומיים. לכן לא יכול להיות שוויון אמיתי בין יהודים לערבים בתחום הלאומי. מדינה יהודית ודמוקרטית מתכוונת להיות מדינה יהודית השומרת אמונים לדמוקרטיה. כדי שישראל תהיה מדינה יהודית שאף מיעוט לאומי איננו מאיים עליה בגלל קרבתו האתנית, הלאומית, התרבותית והפיסית למדינות סמוכות העוינות אותה חייבת להיות העדפה מתקנת ברורה (כמו, למשל, ההעדפה הקיימת בחוק השבות) לבני העם היהודי בנושאים הרלוונטיים לביסוסה ולחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. השוואה בין חברי כנסת ערבים לבין, למשל, יהודים בפרלמנט הבריטי, איננה נכונה. מעולם לא נאמר על יהודי בפרלמנט הבריטי שבני עמו מעוניינים בסילוק האנגלים מאנגליה בעוד שהח"כים הערבים הם בני האומה הערבית אשר לחמה במדינת ישראל מאז הקמתה במטרה לחסלה.

ידיעות אחרונות

22.2.01

ועדת אור, היא ועדת חקירה שהוקמה בעקבות ההפגנות האלימות של ערביי ישראל להזדהות עם ערביי יהודה ושומרון לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה והתנהלות כוחות הבטחון לדיכויין. 13 ערבים ויהודי אחד נהרגו. למעשה הועדה חוקרת תלונות על ביצוע עבירות פליליות והשופט אור נראה כשופט חוקר. אבל השופט החוקר איננו מקובל בשיטת המשפט הישראלית אלא במדינה בעלת שיטת משפט אחרת. בחקירת השוטרים החשודים בהריגה בפני הועדה אין להם את ההגנות המוקנות לכל חשוד ונאשם במשפט פלילי. יש להבחין בין חקירת תופעה או אירוע בעלי חשיבות ציבורית, שהסיבות להתרחשותם אינן ידועות, לבין חקירת עבירה פלילית, שהחשודים בביצועה ידועים. החקירה הראשונה הייתה נערכת בפני ועדת חקירה והשניה - במשטרה ובבית המשפט הדן בפלילים. אין הצדקה לועדת חקירה כאשר החשודים ידועים.

11.12.01

הסיפור סופר במסיבת חנוכה רבת משתתפים בביתנו בחנוכה תשס"ב 2001).

ידיעות אחרונות

8.7.02

פסיקת בג"צ לחיוב אגודה שיתופית (מושב) לקבל לחברות זוג ערבי (קעדאן). המבוססת על עיקרןן השוויון זועקת לתקון. פסיקה זו העמידה בפני בג"צ את הקושי בהצדקת חוק השבות. לפי פסיקה זו מסוכלת המטרה והכספים, שכבר הושקעו, משנים את ייעודם. בג"צ פגע בזכויות הקניין שנרכשו הודות לממונם של יהודים רבים ובניגוד לכוונותיהם של התורמים ולרצונם. הוא שינה את תכליתם. יכול היה בג"צ לקבוע שעקרון השוויון איננו מיועד לבלימת התפתחותה של מדינה ישראל כמדינה יהודית, להחליט שההעדפה המתקנת לטובת היהודים בהתיישבות, בעידוד הילודה, באכלוס יהודי של הארץ, איננה הופכת אותה למדינה בלתי דמוקרטית ואיננה פוגעת בעקרון השוויון.

המדרשה הליברלית בישראל ע"ש פרץ ברנשטיין 18.2.03

הרצאה לחוג הפרופסורים לחוסן מדיני, חיפה 30.01.2003

שיבוש מושגים ומכבסת מלים המתובלים במונחים המקודשים בתקשורת כ"דמוקרטיה" ו"שוויון" גורמים לעיוות המחשבה ולתוצאות מסוכנות לעם ישראל ולמדינה, ללא כל הצדקה חוקית וללא בסיס מוסרי.

על ההתייחסות אל המיעוט הערבי, ההעדפה המתקנת לטובת היהודים ומעורבות בג"צ בזירה הפוליטית

4.7.06

בראיון מקיף עם גלעד כ"ץ, לקראת הוצאת סיפרו, הבעתי את דעתי על ההתייחסות הראויה אל המיעוט הערבי, ההעדפה המתקנת לטובת היהודים ומעורבות בג"צ בזירה הפוליטית .

הרצאה בשערי משפט

29.11.06

מקבץ נושאים: החלטת בג"צ על רישום בני זוג מאותו המין כ"נשואים", החלטת בג"צ עלהתישבות ערבים ביישוב קציר, ביטול כתב אישום נגד אריאל שרון וההתנתקות, - הפגיעה במתישבי יו"ש במאחזים "בלתי מורשים" וחוקת המכון לאסטרטגיה ציונית.

מקור ראשון 8.6.2007

כנס במכללת קריית אונו - ההרצאה דמוקרטיה מתגוננת

המאמר דן בעקרונות החוקתיים החיוניים למדינת ישראל בשים לב לכך שאין כיום מדינה בעולם שבה מיעוט כה גדול מאזרחיה נמנה על עם הרוצה בהשמדתה. כל השוואה בין חבר כנסת ערבי בישראל ליהודי חבר בפרלמנט הבריטי או בקונגרס האמריקאי איננה נכונה, כי העם היהודי איננו מאיים על קיומה של בריטניה ואינו רוצה בחיסולה אל ארצות הברית. לכן חייבת המדינה בחוקתה להגן על עצמה ועל הזהות היהודית של המדינה. "חוקה אינה מרשם להתאבדות, וזכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי..." קבע כב' השופט ברק באחת מפסיקותיו. החלת השוויון בין כל האזרחים היא נכונה וראויה במשטר הדמוקרטי. אך במציאות חיינו מניעת אפשרות השימוש בעקרון השוויון כדי לכרסם ולמוטט את מדינת היהודים היא הכרח בל יגונה. חוקת המדינה חייבת להבטיח זאת. בהצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית (שאני השתתפתי בניסוחה) יש סייג לעקרון השוויון: "המדינה רשאית לייחד זכויות, חובות, או כשירות לתפקידים ציבוריים לאזרחי המדינה; המדינה רשאית לייחד זכויות, חובות, או כשירויות לתפקידים ציבוריים, הקשורות לענייני ביטחון המדינה, לבעלי סיווג ביטחוני הולם". ללא סייג זה, זכות ערבי לעתור לבג"צ, למשל, נגד הסרוב לקבלו לשב"כ, למוסד או לכל תפקיד אחר שיש סיכון בהטלתו על מי שנמצא בניגוד עניינים, תהא זכות חוקתית. הבטחת פעילותה של המדינה לחיזוק העלייה וההתיישבות היהודית, שהיא רכיב בטחוני חיוני, מעוגנת בסעיף האומר: "המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולהתיישבות יהודית בארץ והיא תקצה קרקעות ומשאבים למטרות אלה". הצלת יהודים באשר הם מוטלת על צבא המדינה על פי הגדרת תפקידו בחוקה: "צבא ההגנה לישראל מופקד על ביטחון המדינה, אזרחיה ותושביה, ובני העם היהודי הנתונים בצרה ובשביה..".

הרצאה ב- קריה האקדמית - אונו 5.06.2007

מאמר בקורת על פסיקות בית המשפט העליון המכוונות להשוות במדינה את זכויות הערבים לזכויות היהודים. הכותרת המקורית של המאמר שונתה ע"י עורך האומה. מחאתי על כך ותשובתו מובאות בקישור.‏ בקישור התכתבות עם עורך "האומה" על הכותרת שניתנה למאמר "'אגף הדמוקרטיה' בשירות מחסלי הזהות היהודית".

מעריב

25.10.2007

ניגוד העניינים בו נמצאים הערבים בישראל הוא הסיבה מדוע לא יכול לחול עקרון השוויון עד יכון שלום אמת. החלת עקרון זה כיום משמעה חובה לחוקק את חוק השיבה לפליטים ערבים כנגד חוק השבות ליהודים והצגת יהוד הגליל כגזענות.

דמוקרטיה מתגוננת

המאמר דן בעקרונות החוקתיים החיוניים למדינת ישראל בשים לב לכך שאין כיום מדינה בעולם שבה מיעוט כה גדול מאזרחיה נמנה על עם הרוצה בהשמדתה. כל השוואה בין חבר כנסת ערבי בישראל ליהודי חבר בפרלמנט הבריטי או בקונגרס האמריקאי איננה נכונה, כי העם היהודי איננו מאיים על קיומה של בריטניה ואינו רוצה בחיסולה אל ארצות הברית. לכן חייבת המדינה בחוקתה להגן על עצמה ועל הזהות היהודית של המדינה. "חוקה אינה מרשם להתאבדות, וזכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי..." קבע כב' השופט ברק באחת מפסיקותיו. החלת השוויון בין כל האזרחים היא נכונה וראויה במשטר הדמוקרטי. אך במציאות חיינו מניעת אפשרות השימוש בעקרון השוויון כדי לכרסם ולמוטט את מדינת היהודים היא הכרח בל יגונה. חוקת המדינה חייבת להבטיח זאת. בהצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית (שאני השתתפתי בניסוחה) יש סייג לעקרון השוויון: "המדינה רשאית לייחד זכויות, חובות, או כשירות לתפקידים ציבוריים לאזרחי המדינה; המדינה רשאית לייחד זכויות, חובות, או כשירויות לתפקידים ציבוריים, הקשורות לענייני ביטחון המדינה, לבעלי סיווג ביטחוני הולם". ללא סייג זה, זכות ערבי לעתור לבג"צ, למשל, נגד הסרוב לקבלו לשב"כ, למוסד או לכל תפקיד אחר שיש סיכון בהטלתו על מי שנמצא בניגוד עניינים, תהא זכות חוקתית. הבטחת פעילותה של המדינה לחיזוק העלייה וההתיישבות היהודית, שהיא רכיב בטחוני חיוני, מעוגנת בסעיף האומר: "המדינה תפעל לקיבוץ גלויות ישראל ולהתיישבות יהודית בארץ והיא תקצה קרקעות ומשאבים למטרות אלה". הצלת יהודים באשר הם מוטלת על צבא המדינה על פי הגדרת תפקידו בחוקה: "צבא ההגנה לישראל מופקד על ביטחון המדינה, אזרחיה ותושביה, ובני העם היהודי הנתונים בצרה ובשביה..".

ההרצאה ניתנה במכון ז'בוטינסקי באזכרה לראש בית"ר. בהרצאה תוארו חלום יעקב, חזון אחרית הימים והעצמות היבשות, חלום ה"משיח" שבתאי צבי, חלום אוסלו וחזון בוש, חזון אובמה, חזון נתניהו ולבסוף חלום ז'בוטינסקי. בחלומו רואה ז'בוטינסקי את עצמו פונה לעצרת פאן ערבית גדולה ואומר: "אולי, אתם בני ישמעאל, בנו של אברהם אבינו, תתמכו בתביעתו של עם ישראל, ולו רק משום שהצדק מחייב שאדמת כדור הארץ של אלוהים תחולק מחדש, כך שאומה חסרת-מולדת תהא רשאית לשוב ולהתיישב בממלכתה העתיקה" ושומע את תשובתה: "הן".

תגובה לדו"ח ועדת גולדסטון שבדקה מטעם מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם את מעשי ישראל והחמאס במבצע עופרת יצוקה. במאמרי הוסבר שאין חפים מפשע במלחמה בין עמים, אלא רק במשפט הפלילי, שבמסגרתו הציבור משתף פעולה עם השלטון להעמדת עבריינים לדין. גם "מידתיות" היא קריטריון שנועד לבחינת פעולות המשטרה נגד עבריינים כפרטים בחברה האזרחית, ולא במלחמה בין עמים. במלחמות ההכרעה היא תמיד בלתי מידתית. המשפט הבינלאומי הקיים עדיין אינו ערוך להגדרת זכויותיה של מדינה המגינה על עצמה מפני טרור המופעל נגדה משטח הנשלט על ידי ארגון טרוריסטי, שאנשיו לוחמים בה ללא מדים, מתוך אוכלוסייה אזרחית התומכת בהם ואשר בחרה בהם באופן דמוקרטי לניהול ענייניה; שזכויות האזרח וכבוד האדם מעניינות אותה כקליפת השום.

העדפה מתקנת ליהודים. ראיון עם השופט בדימוס אורי שטרוזמן חלק ב' – שאלות פוליטיות

בראיון עם נחום פביאן אני מתייחס להעדר חוקה למדינה, לחוסר האפשרות להחיל במדינת ישראל את עקרון השויון בין היהודים והערבים בגלל המלחמה בין שני העמים ולצורך בהענקת העדפה מתקנת ליהודים, כמו בחוק השבות.

חיסיון עיתונאי וסוגיות חיוניות למשפט צדק וכבוד האדם. ראיון עם נחמן פביאן חלק א

"חלום חיי היה לכהן כשופט בשער העיר, פטור מהכבלים של סדרי הדין ודיני הראיות כך שאני, כשופט, אוכל לנהל את המשפט בעצמי על-פי הבנתי ולא על-פי המִתווה המוכתב על-ידי החוק ועורכי הדין" * נחמן פביאן מראיין את השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן.

המאמר מתייחס לסערה שקמה בעקבות הצעת החוק המסמיך את ועדות הקבלה לדחות בגלל חוסר התאמה מועמד לחברות בישוב קהילתי שיש בו פחות מ- 500 משפחות. סיבת הסערה היא בחשש מפגיעה בעקרון השוויון ע"י הרחקת ערבים מישובים אלה. אבל, פסיקת בית המשפט העליון על השוויון המתחייב בין כל אזרחי ישראל כערך נעלה אשר מכוחו אסורה הפלייה בין יהודיים לערביים למעט בחוק השבות היא פסיקה חלומית ללא אחיזה בקרקע המציאות. לחוקים אסור לשגות בחלומות. כל אדם שעיניו פקוחות ולבו אינו שבוי בסיסמאות על שוויון עד כלות רואה בסיוריו במדינה את ההתפתחות של מדינה ערבית בתוך ישראל. את המלחמה על הקרקע, על זהות המדינה, על חיי היהודים במדינת ישראל. אם תאבי חיים אנו במדינה יהודית מוטב שנאמר אמת ונפעל בהגיון ולא בעיוורון.

המאמר מתייחס לפסיקת בג"צ להריסת בתים בגבעת האולפנה (שכונה בבית אל) שניתנה ללא זימון לדיון את המתנחלים. זאת למרות הפסיקה ש"הלכה היא שאין הורסים ביתו של אדם, אפילו הוא מחבל שרצח אדם, בלי שנותנים לו הזדמנות להשמיע טענותיו".

תגובה ל "דו"ח המאחזים": מלחמה היא שלום, כיבוש הוא חירות

מדור דעות, 25.7.2012

בעקבות המאמר "בכוח הזכות ובזכות הכוח".

בין מחבל למתנחל (דין שונה למחבל ולמתנחל)

מאי 2012

המאמר מתייחס לפסיקת בג"צ להריסת בתים בגבעת האולפנה (שכונה בבית אל) שניתנה ללא זימון לדיון את המתנחלים. זאת למרות הפסיקה ש"הלכה היא שאין הורסים ביתו של אדם, אפילו הוא מחבל שרצח אדם, בלי שנותנים לו הזדמנות להשמיע טענותיו".פ).

"עולם קטן"

אפריל 2016

הההגנה היחידה האפשרית לסרבני הפקודה לעקירת גוש קטיף היא אי הלגיטימיות של חקיקת הכנסת והחלטות הממשלה שהיו מנוגדות לעמדות נציגיהן בעת הבחירות. סירובו של ראש הממשלה להעמיד להצבעה את דעתו החדשה גרם לתומכיו להבין שהוא מעל באמונם. כך היו מרגישים תומכי ביילין, אם היה נבחר ובמקום להסתלק מיהודה והשומרון היה מגביר את ההתיישבות היהודית בהם. חקיקה שאיננה מתקבלת על פי כללי ההגינות, שהיא בניגוד למוסר הציבורי, איננה יכולה לעמוד על מכונה, כאילו היא נחקקה כהלכה. החקיקה של חוק פינוי – פיצוי היתה הפרה גסה ובלתי נסבלת של הצדק ולכן החוק הוא בלתי לגיטימי מהבחינה הנורמטיבית. הוא "lowless law". . קולות הבוחרים משמשים את הנבחרים למטרות הפוכות. מה יעשו הבוחרים שנבחריהם מעלו באמונם, יראו בכליון עיניים את מעשי ידיהם אובדים והם יגידו שירה? או יתקוממו ע"י אי ציות אזרחי וסרבנות. ההצדקה לאי ציות אזרחי מעוגנת גם במאמריהם של הוגי הדעות. למשל, לדברי ג'ון רולס (פילוסוף אמריקאי) אי ציות אזרחי מבטא עבירה על החוק בתוך גבולות הנאמנות על החוק... אין ספק שאפשר להעלות על הדעת שיטה משפטית שבה אמונה כנה שהחוק איננו צודק תתקבל כהגנה על אי ציות").

כל הזמן חדשות הציבור החרדי

17.4.2016

כאשר ישנה הסכמה על שחרור מחבלים לפני ריצוי מלוא עונשם לצורך שחרור אנשינו נדרשת הסכמת נשיא המדינה להקלה בעונשם. אין תשובה בחוק למקרה שהנשיא לא יסכים לחתום על הפחתת תקופת המאסר שנגזרה על מחבלים רוצחים ואין הצדקה ל"כפיית" הנשיא המתנגד ל"עיסקת" ההחלפה לסייע לביצועה בחתימתו. לכן ראוי שכתב שחרור כזה ישא את חתימותיהם של ראש הממשלה או השר האחראי לשחרור שהרי הם שקלו והחליטו עליו ולא את חתימת נשיא המדינה החסר בפועל כל שקול דעת בהוצאתם של אותם רוצחים לחופשי.

ניגוד עניינים חמור מצדיק את חוק הלאום

במאמר מוסבר שהסיבה להעדר עקרון השוויון בחוק הלאום למרות איזכורו במגילת העצמאות היא שבעת הקמת המדינה הייתה תקווה, שלא התגשמה, שהערבים ישלימו עם קיומה ואילו עתה מימוש עקרון השוויון יקנה, למשל, לאחמד טיבי את האפשרות לכהן כשר בטחון ושבמקביל לחוק השבות יש לחוקק את חוק השיבה המתיר לפליטים פלסטינים את הזכות לשוב לפלסטינה ולקבל אזרחות ישראלית. במציאות חיינו מניעת האפשרות לשימוש בעקרון השוויון העלול לכרסם ולמוטט את מדינת היהודים היא הכרח בל יגונה.

האומה

גליון מס. 228, נובמבר 2022, תשפ"ג, עמ' 17.

בשם הדמוקרטיה, למען עקרון השוויון אין להעניק זכות הצבעה לערביי ישראל לערביי ישראל בנושאים קיומיים למדינה ולעם היהודי.

בית"ר

תורת ז'בוטינסקי בדורנו: להיות בעלי בית בארצנו

28.10.2002

כוחה של תורת ז'בוטינסקי הוא ביכולתה לעצב את דרכי החיים לאורך ימים. התורה הכלכלית מבוססת על מדינת רווחה המספקת את חמשת המ"מים, מזון, מעון, מלבוש, מחנך ומרפא ללא פגיעה בתחרות הברוכה של איש ברעהו. מסגרת היחסים שלנו עם הערבים נתונה במחלוקת: יש מאמינים באפשרות לפשרה עמם ולחיי שלום בעקבותיה, וישנם חסרי האמונה בנכונותם לפשרה, לא בגבולות 1967 ואף לא בגבולות 1948. במאמרו על "קיר הברזל" הסביר ראש בית"ר: "כל עוד נותר בלב הערבים אפילו ניצוץ אחד של תקווה להפטר מאתנו, לא ימכרו תקווה זו ... הדרך היחידה להגיע להסכם כזה היא קיר הברזל, - כלומר כוח בארץ ישראל, אשר שום השפעה ערבית לא תוכל לקעקע את יסודותיו". ערביי ישראל מזדהים, בצדק רב, עם בני עמם הנמצאים מעבר לקו הירוק. ישנו ניגוד אינטרסים ממשי בין יהודים לבין ערבים בתחום המכוון ליישום המאווים הלאומיים. בתחום הצרכים האישיים והתרבותיים צריך ויכול להיות שוויון בין יהודים וערבים אבל לא יכול להיות שוויון ולא יהיה שוויון אמיתי בין יהודיים לערבים בתחום הלאומי וכל האומר אחרת איננו אומר אמת. ההשוואה בין חברותם בכנסת ישראל של ערבים אזרחי ישראל לבין חברותם של יהודים בפרלמנט הבריטי איננה נכונה. מעולם לא נאמר על יהודי בפרלמנט הבריטי שהוא מעוניין בחיסולה של בריטניה או בויתור על שליטתה במולדת, ומעולם לא נאמר על בני עמו היהודים שהם מעונינים בסילוק האנגלים מאנגליה. כדי שישראל תהיה מדינה יהודית, שאף מיעוט לאומי איננו מאיים עליה צריכה להיות העדפה מתקנת ברורה לבני העם היהודי בנושאים הרלוואנטיים לביסוסה ולחיזוקה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, לא רק עד שער הכניסה למדינה, אלא גם בתוכה. חלומו של ז'בוטינסקי היה על עצרת פאן ערבית גדולה שבה נציגי הערבים מכירים "שהצדק מחייב שאדמת כדור הארץ של אלוהים תחולק מחדש, כך שאומה חסרת-מולדת תהא רשאית לשוב ולהתיישב בממלכתה העתיקה".

יו טיוב

מועד הראיון 22.11.2007

אורי שטרוזמן מספר על חייו ב "בית"ר" ומושב אמציה למראיין ד"ר שאול פז לספרו פנינו אל השמש העולה.

שירת הנוער הספר יצא לאור ב 2018

1.1.2009

המוסיקולוג נתן שחר בקש ממני לכתוב רשימה על שירי בית"ר. כתבתי את הרשימה המצורפת. בספרו "שירת הנוער" הוא כלל רק את קטע הפתיחה: "שירת בית"ר מתנגנת בלבי מאז הצטרפותי אליה בתחילת שנות ה- 50 ועד היום. בשיריה נטועים החלום והמציאות, הרעיון והסבל של נושאיו. השירים לא איבדו את חיוניותם למרות שבחלוף העתים מאז בואם לעולם השתנו הנסיבות. היה ויש בהם ביטוי למאווים הלאומיים, לכבוד היהודי, למעמדו כאדם. לכן שרתי, ושרו חברי, ועדיין אנו שרים שירים אלה בכוונה גדולה, בדבקות, כבמעין תפילה, באמונה המעניקה חוסן לרוחו של המתפלל ולכידות עם המתפללים עמו".

הנחת זר באזכרה לז'בוטינסקי - תמונות

כ"ט תמוז תשע"ב 19.7.2012

התמונות צולמו בהר הרצל בטקס האזכרה השנתי לזאב ז'בוטינסקי בכ"ט בתמוז תשע"ב 19.7.2012.

במאמר אני מתאר את המעבר מתנועת הצופים לבית"ר והפעילות ב"מצודה". המאבק נגד השילומים מגרמניה והתוצרת הגרמנית. פעילותי בשרות הבית"רי ובהאחזות (לימים מושב) אמציה בחבל לכיש. הכינוס העולמי ביוני 1957 דוחה את עמדתו של מנחם בגין. בסיומו אני מגיב לטענות איתן הבר (שהיה חניך שלי בבית"ר ולימים מנהל לשכת ראש הממשלה יצחק רבין) המלין על שמרנותי המתבטאת בהתנגדותי להסכם אוסלו. בית"ר הרציף האיתן, הישן והטוב שלי.

לא פורסם

נכתב 8.4.2019

המאמר המצורף לא פורסם, אבל חלקו (מפרק האגרת) נכלל בדברי הפרידה שלי ממכון ז'בוטינסקי.

נושאים שונים

17.3.1958

דיווח בעתון "חרות" על התכנסות ישיבת הנציבות).

12.02.1964

דיווח בעתון "חרות" על התכנסות המועצה העולמית של בית"ר בראשותי.

הד המצודה

חשון תשי"ב

"הד המצודה" הוא עלון שיצא לאור בבית"ר תל-אביב. בעלון משנת תשי"ג מופיע מאמר "בית"ר - לפיד האש" שכתבתי בהיותי בבית"ר ב 1951/2 , בעלון משנת תשי"ב ישנה ידיעה על מסיבת סוכות וב"מעוז" - דברים שאמרתי בראיון לעתון בית"רי ב- 1966 וידיעה על מסיבת סוכות.

הד המצודה

יב חשון תרמ"א - יב חשון תשי"ג

"הד המצודה" הוא עלון שיצא לאור בבית"ר תל-אביב. בעלון משנת תשי"ג מופיע מאמר "בית"ר - לפיד האש" שכתבתי בהיותי בבית"ר ב 1951/2 , בעלון משנת תשי"ב ישנה ידיעה על מסיבת סוכות וב"מעוז" - דברים שאמרתי בראיון לעתון בית"רי ב- 1966 וידיעה על מסיבת סוכות.

"לנו משלנו" חוברת החיבורים של תלמידי כתה יב בית ספר תיכון עירוני א' בתל-אביב.

1953

כתבתי את המאמר (אז קראו לו "חיבור") "האידיאל ככוח המניע בחיינו" בהיותי בכתה יב (אז קראו לה "השמינית) בבית הספר התיכון העירוני א' בתל-אביב בשנת 1953. המאמר פורסם בחוברת "לנו משלנו" שבה כתבו בני ובנות כיתתי, ביניהם, בין היתר, - יחזקאל פלומין (ח"כ וסגן שר האוצר), אורי ברנשטיין (משורר וסופר, עו"ד ומנכ"ל אמקור), מיכה ברקול (ד"ר, מנהל בתי ספר ספר תיכוניים, מחנך מחוז המרכז של משרד החנוך), נחמיה לבציון (פרופ', הסטוריון, מזרחן, נשיא האוניברסיטה הפתוחה, יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה ועוד). את החוברת ערך המחנך והמורה לספרות פסח בן עמרם (ליפוביצקי), שהיה (לפי הויקיפדיה), בין היתר, פעיל בהגנת מטולה (לבקשת טרומפלדור) , כתב ותרגם ספרים ופעיל במפלגות השמאל). כולם, לצערי, נפרדו מעולמנו ומנוחתם עדן.

מעריב

30.5.89 יום ג' כ"ח אייר תשמ"ט גיליון 12648

כתבה על בית הספר העממי (היסודי) התל אביבי 'בלפור' שמציין 60 שנה להיווסדו. למען הדיוק יצויין שיחזקאל פלומין (לימים סגן שר האוצר מטעם הליכוד) ייחס את הפעילות שלי בבית״ר לתקופת בית הספר העממי (בלפור) במקום לתקופת התיכון (עירוני א׳). הוא למד אתי גם בתיכון ונסיתי להשפיע עליו להכנס לבית״ר. בתקופת ״בלפור״ הייתי בצופים!.

מעוז - עתון נוער

27.06.1966

"הד המצודה" הוא עלון שיצא לאור בבית"ר תל-אביב. בעלון משנת תשי"ג מופיע מאמר "בית"ר - לפיד האש" שכתבתי בהיותי בבית"ר ב 1951/2 , בעלון משנת תשי"ב ישנה ידיעה על מסיבת סוכות וב"מעוז" - דברים שאמרתי בראיון לעתון בית"רי ב- 1966 וידיעה על מסיבת סוכות.

גימלאות עיתון ויצ"ו

25/11/1996

הוגש ליו"ר ההתאחדות לכדורגל

אוגוסט 2012

החלטות ומסקנות הועדה (שכהנתי כיו"ר שלה) בהתאחדות לכדורגל לבחינת כשרות והתאמה של יחידים ותאגידים לרכישת זכויות בקבוצת כדורגל.

אירגונים שונים

דו"ח הפעילות של הוועדה

יוני 2010

הועידה התכנסה במלון היאט בירושלים.

חדשות המכון מכון ז'בוטינסקי

02/2008

יו"ר ועדת הביקורת של מכון ז'בוטינסקי מתאריך ה 3.2.2008.

Youtube
4.02.2020

דברי הפרידה שלי במכון ז'בוטינסקי ב- 30.1.2020 עם סיום תפקידי כיו"ר ועדת הביקורת. דבר התורה (תורת ז'בוטינסקי) שנאמר בדברי הפרידה התייחס לאגרת ששלח ז'בוטינסקי בשנת 1937 לד"ר אלטמן. באגרת זו הוא ציין את החובה להגן על שמו הטוב של נושא משרה מפני השמועות על "אי אלה דברים שאינם בסדר".

הרצאה באסיפה הכללית של קק"ל

27.6.2016

ההרצאה ניתנה באסיפה הכללית הראשונה שהתכנסה בקרן הקיימת לישראל אחרי בחירתי ליו"ר ועדת הבקורת שלה. ההרצאה מתארת את מעמד ועדת הבקורת ותפקידיה בחברה לתועלת הצבור, קוראת להתאמת תזכיר (תקנון) קק"ל לתקופתנו ומסיימת בדברי זאב ז'בוטינסקי במאמר משנת 1905 הקובע ש"הקרן הקיימת היא הטוב והנאצל בכל מוסדותינו, ומעטים בעולם המוסדות שיוכלו להשתוות עמה ביופי המוסרי שברעיונם".

לכבודם ולזכרם

הרצאה

19.1.1993

ההרצאה ניתנה בעת פתיחת בית משפט השלום בניין חדש (ע"י העירייה) שנבנה עבורו ברמלה. השופט אברן פסהיה שופט וסגן הנשיא של בית משפט זה מ- 1979 עד סמוך לפטירתו בשנת 1990. הוא, כטייס חובב, הטיס אותי לסבוב בשמי הארץ.

הרצאה באוניברסיטת בר-אילן

9.12.2002

"שפר עלי מזלי והכרתי את השופט אלישע שינבוים ז"ל בשלושה מוקדים של פעילותו הציבורית: בהיותי סטודנט, שופט בבית המשפט המחוזי בתל-אביב וכמעיין בפסיקותיו". בהרצאה הוצגו מספר פסקי דין תוך כדי השוואתם למשפט העברי. ולהתייחסות השופט שינבוים אליהם.

הרצאה באזכרה בחוג הפרופסורים לחוסן מדיני

26.10.06

בהרצאה יש ביטוי לשיחותי עם פרופ' לנג על חוסר ההגינות בקבלת חוק ההתנתקות (העקירה מגוש קטיף) ללא בחירות חדשות או משאל עם אלא ע"י חברי כנסת שלא נבחרו על פי מצע תומך בהסכם ועל זכות האזרח לסרב לציית לחקיקה שכזו.

אזכרה לפתחיה שמיר בבית גידי (האצ"ל) בתל-אביב 26.2.2014

26.2.2014

פתחיה שמיר (1920 – 2014) היה מלוחמי האצ"ל, מפעילי תנועת החרות מיום היווסדה ופעיל רב מעש בחינוך הנוער. הוא היה ראש שלטון בית"ר (ההנהגה העולמית) ונציב בית"ר בארץ ישראל (ראש ההנהגה הארצית), יו"ר עמותות כפרי הנוער יוענה ז'בוטינסקי ודוד רזיאל ומקים בית הספר התיכון למדעים "על"ה" בלוד. הוא מימש את הקמת גרעיני הנח"ל של בית"ר והנהיג את התיישבותם במבוא ביתר (בהרי יהודה) ואמציה (בחבל לכיש).

צור קשר

לשאלות ובירורים תשאירו פרטים ונחזור בהקדם

    © כל הזכויות שמורות לאורי שטרוזמן.
    בניית אתרי וורדפרס – MMvision